אגרת שמואל על רות ב:יג

1ותאמר אמצא חן בעיניך אדוני וגו' לפי מה שאמרו ז"ל שאמר לה שמחיצתה בעולם הבא תהיה עם האמהות שרה ורבקה ורחל ולאה החזיקה לו טובה בשתים אחת כי נחמתני במה שהבטחתני שאני מזומנת לחיי העולם הבא עם האמהות וגם על מה שדברת על לב שפחתך באמרך אל תלכי ללקוט בשדה אחר ושתית מאשר ישאבון הנערים וגו' ואם כן איפה אחר שמצאתי חן בעיניך להכירנו בשתים אלו לא אהיה כל ימי אלא כאחת שפחותיך וקנויה לך לשפחות עולם:

2ואפשר עוד בכוונת ואנוכי לא אהי' כאחת שפחותיך לפי שהיא הבטיחה שיהי' חלקה עם האמהות ולכן אמרה לו אמצא חן בעיניך כי נחמתני במה שהבטחתני אבל הריני רצויה ומפוייסת אשר אנוכי הלואי שאהיה ותהיה מחיצתי לעתיד כאחת שפחותיך וזה לפי שהיא חשבה שאין לה חלק כלל באלהי ישראל משום דכתיב לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ד' אבל אתה אחר אשר נחמתני הלואי ואולי שיהיה חלקי כאחת שפחותיך כי מי אני ומי בית אבי שיהיה חלקי עם האמהות ופירש לא אהיה כאילו אמר הלואי שאהיה:

3ואפשר עוד לומר כי בהיות שראתה שעד עתה מצאה חן בעיניו במה שניחמה וגם דיבר על לבה כי ניחמה בהבטחת שכר העולם הזה שאמר ישלם ד' פעלך וגם דיבר על לבה במה שהבטיחה בשכר העולם הבא באומרו ותהי משכורתך שלמה כי על זה היו כל מחשבות לבה כל היום לא יחשה בחשבה אם תזכה לחיי העול' הבא אם לאו ואתה דברת על לבי והוצאתי מן הספק אשר היה בלבי ואם כן אוסיפה עוד לשאול מאתך שאמצא חן בעיניך ואל תחשביני ותשווני כאח' שפחותיך כאשר אמרתי לי וכה תדבקין עם נערותי הלא הם השפחות וכאלו אמר אחר אשר נחמתני ודברת על לב שפחתך אמצא חן בעיניך ואנוכי לא אהיה כאחת שפחותיך ואל תשווני אליהם לומר שאדבק עמהם וכן עשה בועז כי לעת האוכל לא הניחה שתאכל עם נערותיו אבל אמר לה לעת האוכל גושי הלום במסיבתינו ואכלת מן הלחם ואל תשבי במסיבות נערותי וכן עשתה ותשב מצד הקוצרי' ויצבט לה קלי והנערות אוכלות לבדהן:

4ורב אחרון ז"ל כתב אפשר לומר שאמר אמצא חן בעיניך כי נחמתני וכי דברת עם היות ידעתי כי גם שברכתך תחיל עלי אגיע להיות כאחת שפחותיך וזה מצד החסרון מקבל הברכה אנוכי:

5והרשב"א הלוי כתב ישלם ד' פעלך כלומר אל תדמי בנפשך שדברים הללו שדברתי לך הן שכר פעולתך כי זה ניתן אליו ית' ומה רב טובך אשר צפן לך ד' אלהיך וזהו ישלם ד' פעלך. ואומרו ותהי משכורתך שלמה לפי האמת נראה כי מה צורך לומר שלמה וכי הוא ית' יתן שכר חסר עד שיצטרך לומר שלמה ובאמת יראה כ"כ מיותר עד שרז"ל במדרש דרשו שלמה רמז לה שלמה יעמוד ממך:

6ועוד אפשר שרצה להתנצל ממנה מפני מה הצריכ' לבוא ללקוט בשדות כמו שנאמר לעיל אחרי היותו גואל קרוב ומצאה ידו כדי גאולתו ויותר ולחצו אל התנצלות זה כפי שיעורי נועם מאמריה מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנוכי נכריה (כאלו אמרה מה זה כי שאלת על אמתך והיום רבו הדלות האומללות ההולכות בשדו' ובכרמים ואין דורש ושואל להם דבר ואנוכי וכו') שאם היה לך איזה קורבה עמי היה הדבר נודע אבל אנוכי נכריה הבט ימין וראה ואין לי מכיר לא קרוב ולא רחוק ואפשר שכל זה כמתנכרה כי רחיק הוא שלא שמעה בקול אישה או חמותה בהיותם בשדי מואב כי יש להם בארץ יהודה קרובים נכבדי ארץ ראשי אלפי ישראל המה ובבואה הנה באה אל שדה בועז וידעה מי הוא אלא שכיונה בזה להוכיחו על פניו כמתנכרה ואמרה ואנוכי נכריה והוא בברכו אותה רצה להתנצל מזה והותחל הוגד הוגד לי וגו' ידעתי מי את וכל אשר עשית מיום היותך עד היום הזה כאמור האמנם לא עשיתי המוטל עלי כגואל להנאתך ולטובתך שלא למעט בזכיותך רק שישלם ד' פעלך ותהיה משכורתך שלמה ולא חסרה בנכיתו ממך את אשר התחסדתי עמך אם היה דרך גמול על אשר עשית את חמותך הסתרתי פנים ממך ביען תהיה משכורתך שלימה כמו שקדם עכ"ל:

7עוד כתב זה לשונו ותאמר אמצא חן בעניך וגו' ואנוכי לא אהיה וגו' לפי פשוטו של מקרא הפליגה בדברי מוסר לאמר אף אם דברת ואמרת על לב שפחתך כאילו אני כדאית להיות שפחתך דברתי כמנהג של עולם שאין השתעבדות פחות ושפל ממנו כי גם יודעת אני כי כפי גודל ערכך וקוטן ערכי כתותי מכתת שיעורי עד שאיני כדאית להיות כאחת שפחותך עכ"ל והמתרגם תרגם ואמרת אשכח רחמין בעיניך רבוני ארום נחמתני לאכשרתני למדכי בקהלא דה' וארום מלילתא תנחומין על לב אמתך דאבטחתני למחסן עלמא דאתי היך בצדקותא ואנא לית לי זכו למהוי לי חולקא לעלמא דאתי אפילו עם חדא מן אמהתך עכ"ל ודברים מבוארים ואין צריך פי' לפירושם:

8והרב מורי זלה"ה כתב אפשר לפרש ג' פסוקים אלה בדרך קצר ונמשך והוא שרות בראותה את כל המעשים אשר עשה עמה בועז ואת דברי נחומיו חשבה בלבה שהיה אפשר כל זה לאחד משתי סיבות או שיהי' מדאגה מדבר שמא אם לא יקרבנה בדברים טובים תחזור לסורה וכענין ואהבתם את הגר או בסיבה אחרת בשביל מה שעשתה את חמותה ולכן אמרה מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני אולי הסיבה היא בשביל שעדיין אנוכי נכריה בעיניך והוא אמר לה אין הטעם אלא בשביל כי הוגד הוגד לי וגו' ואז השיבה היא אמצא חן בעיניך אדוני כי נחמתני במה שאתה מחזיק אותי לכשרה וכי דברת על לב שפחתך מה טוב הצפון אע"פ שאנוכי מכרת את עצמי וערכי שאפילו להבא הלואי ואשיג לערך אחת משפחותיך הנכריות עכ"ל:

9והר"מ אלמושנינו ז"ל כתב אחר שסיפר בועז הטובות שעשתה רות אמר בוודאי שאין בזה יכולת ואפשרות ביד שום אדם לשלם שכר פעולתך כי רבה היא בלתי לד' לבדו וזהו אומרו ישלם ד' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ד' אלהי ישראל וביאר הטעם למה יבוא לה השכר מאתו ית' והוא להיות כוונתה בכל פרטי מעשיה אלא לבוא לחסות תחת כנפיו ית' כו' והיא גם היא תשיב אמריה ותאמר לו אמצא חן בעיניך אדוני וגו' ירצה מקושר לפי דרכנו אמרה שבלי ספק תמצא חן בעיניו והוא אומרו ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך רצה לומר ידעתי באמת שאמצא חן ושאנכי לא אהיה כאחת שפחותיך רק כאחת קרובתיך:

10עוד כתב אפשר שרמז לדרוש יקר הערך והוא כי השפחות הן עובדות מוכרחות והאוכל הניתן להם הוא בעד פעולתן בלתי השקפה מצד שלמותם רק לקיימה כדי שלעולם בהם יעבודו אמנם האיש הישראלי העובד את השי"ת הנה הוא עובד מאהבה כבן את האב שאביו ישלם לו מצד שלמותו שלא הי' חייב לעובדו בתורת חיוב רק מצד אהב' ולא כעבד את אדוניו לכן אמר' לו ואנוכי לא אהי' כאחת שפחותיך ירצה לא אהי' בעבודת כאחת שפחותיך בעבודתם כפי ברכתך אשר ברכתני שיהא משכורתי שלימ' מעם ד' אלהי ישראל וגומר עכ"ל. וי"מ אתה נחמתני ודברת על לב שפחתיך אמנם אנוכי לא שיערתי בעיני שאהי' בעיניך אפי' כאחת שפחותך: