אגרת שמואל על רות ב:ב

1בהיות שלמעלה אמר ולנעמי מודע לאישה ואפשר שכוונה לומר כי מיד בבואן שמה אשר היה בתחלות קציר שעורים מיד נודע לנעמי מודע ועשה מעשה קרוב ויצא לקראתה להקביל פניה ולגמול חסד עמה ויהי כי ראתה רות הקרוב הזה לנעמי מיד אמרה אלכה נא השדה הכונה לשדה בועז קרובך ואלקטה בשבלים אחר אשר ידעתי כי אמצא חן בעיניו להיותו קרובך ובשרך ותאמר לה לכי בתי ואמר לנו הכתוב כי לח הוצרכה לשאול איזו היא דרך שדה בועז כי האלהים אנה לידה מבלי שאלה כלל וזהו ויקר מקרה חלקת השדה לבועז:

2א"נ אמרה לא אעשה כשם שעושים כל המלקטים בשדות כי קודם שימצאו חן בעיני בעל השדה לוקטים ולפעמי' אחרי החילם ללקוט מוצאים חן בעיניו ולפעמים אינם מוצאין חן כלל לא בתחלה ולא בסוף ולכך אמרה כי לא תתחיל ללקוט עד אשר תמצא חן תחלה בעיני בעל השדה ואח"כ תלקט וזה ואלקטה אחר אשר אמצא חן בעיניו לא קודם מציאת החן:

3א"נ אחר שאמר אל תלכי ללקוט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וצוה את נעריו אל יגערו בה אז לא הביא' את אשר לקטה ויהי כאיפה שעורים אבל עתה אמרה ואלקטה בשבלים עם שבליהן אלקטה ואבא אל הבית ואחר כן אחבוט אותו בתוך הבית:

4ואפשר עוד לומר בכוונת הכתוב ותאמר רות המואביה אלכה נא וגומר לא אעשה כדרך הנשים שרוצות לטייל בשדות שהולכות ומלקטות לאטם כרי להתעכב בשדה זמן רב אלא אלכה והנני באה תיכף ומיד וזהו נא דקאמר להורות על מהירות בואה וגם לא אלך משדה לשדה אחר כדרך שאר המלקטים כי אם אל המקום הראשון אשר אנך שם אהיה וממנו אשיב אל הבית וזהו השדה דקאמר לומר כי לא תלך כי אם אל שדה אחד וגם לא אלקוט יותר מדיני כי שני שבלין לקט שלשה אינן לקט וזהו שאמר ואלקטה בשבלים מיעוט רבי' שני':

5א"נ אמרה אלכה נא השדה ואלקטה ולא אלך עם בני אדם שאינם מהוגנים אלא אלכה ואתלוה בדרך עד בואי השדה ללקוט עם בני אדם מהוגנים וכשרים וזהו אחר אשר אמצא חן בעיניו מרוב ענותנותו עמו אלך וכן עשתה כי הלכה ובאה אל הדרך והיתה רואה אנשים שאינם הגונים וחוזרת לביתה עד כי ראתה אנשים הגונים ואחריהם הלכה בחברתה וזהו שאמר ותלך ותבוא ותלקט כי הלכה ובאה עד כי האלהים אנה לידו אנשים כשרים שתתלוה עמהם ובזה ידוייק שלא אמר ותלך ותלקט ותבוא:

6א"נ אמר ותלך ותבוא ותלקט ולא אמר ותלך ותלקט ותבוא הודיענו גודל צניעותא כי כדי להיות תמיד פניה אחר הקוצרים כדי שלא יסתכלו בה ויתנו עיניהם בה היתה הולכות ובאה כי אף שהיא היתה מלקטות אחורי הקוצרים מ"מ לפעמים הקוצר מחזר עצמו אל צד אחר לקצור מה שבצדדים ופינה לכאן ולכאן והיא היתה מכוונת בזה כי כשהיה הקוצר מחזיר פניו ופונה למקום לא היתה יושבות במקומה כי אז יוכל לראותה אלא היתה הולכות ובאה תמיד כדי להיות אחורי הקוצר ומסתתרת עצמה אחריה':

7א"נ אמר זה להודיע גודל חריצותה כי היתה מלקטות קל מהרה כ"כ עד שהיתה מלקטת כל הנשאר אחרי כל הקוצרים כי אף שהיה שם שורה גדולה של קוצרים היא היתה הולכות ובאה כ"כ בזריזות עד שהיתה מלקטות הנשאר אחרי כולם כי היתה הולכות מאחרי זה לאחרי זה וכן על זה הדרך אחרי כולם ואחר כך חוזרות ובאה אל מקומה הראשון ומלקטת הנשאר עתה אחרי הקוצר הראשון והולכות אל שאר הקוצרים וזהו שאמר אחרי הקוצרים כי סיבות הליכתה וביאתה היתה כדי ללקט כל הנשאר אחרי כל הקוצרים א"נ אמר כן להורות על נדיבות לבו של בועז כי היה נדיב נדיבות יעץ כי דרך כל בעלי השדות לצוות את פועליהן הקוצרים שיתנו לב לבל ישכחו הרבה כי אחרי שנפל מאתם יעברו על לאו לא תשיב לקחתו ובועז הצדיק לא היה מצוה כן אל קוצרי שדהו כי הוא חפץ שישכחו הרבה כדי לשמח לב העניים והאביונים ועם זה נבין מה שאמר הכתוב להלן וגם שול תשולו לה לא אמר ותשולו לה וגו' כי זה כבר היו מצווים כן מבועז שישולו לה מן הצבתים כדי שיהיה לקט הרבה לעניים אבל עתה ברות צוה להם עוד שיוסיפו שכחה הרבה וזהו שכפל ואמר ברות וגם שול תשולו לה באופן שנראה מכאן שבועז היה חפץ שישכחו הרבה כדי לשמח לב העניי' ואמר הכתוב כי כ"כ היתה הלקט והשכחה שהיה בשדהו כי אף שלקטה בהליכה אף בביאתה בדרך אשר הלכה בה בתוך השדה היתה מוצאת ללקט עוד וזה מריבוי הלקט הנמצא בשדה אשר קרה מקרה ללכת שמה אשר היה לבועז הצדיק אשר היה ממשפחו' אלימלך שלעולם היה מצוה את קוצריו שישולו וישכחו מן הצבתים וז"ש ויקר מקרה חלקת השדה לבועז וגומר:

8א"נ אמר ותאמר רות המואביה אל נעמי כלומר עם היות מואביה ודרך המואבים להיות אכזרים ובפרט בענין המזונות כמו שאמר הכתוב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ורות עם היותה מואביה ריחמה על נעמי חמותה ורצתה לרחם עליה לזון ולפרנס אותה אף אם תתבזה היא ללכת ללקוט כשאר עניי ישראל ולא עוד אלא שחילת' את פני חמותה שתתן לה רשות ללכת וזהו שאמ' אלכה נא השדה ואין נא אלא לשון בקשה וכאילו אמר נא אלכה השדה ואמרה ואלקטה בשבלים כלומר ולא בעמרים כי אולי ירע בעיני בעל השדה או בעיני הקוצרים ויכלימוהו ועל כן מצינו לקמן שהזהיר בועז לקוצרים גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה אבל היא בצאתה אמרה לנעמי שלא תלקט אלא בשבלים ואמר אחר אשר אמצא חן בעיניו כלומר מאחר אשר בזה האופן שאמרתי בוודאי אמצא חן בעיניו כלומר לפחות בין כל הקוצרים אשר בשדה ימצא איש אחד ביניהם אשר יהיה איש כשר והגון ואני לא אלקט אחר כל הקוצרים רק אראה ואבחין הקוצר אשר אמצא חן בעיניו ולא ירע לו בלקיטתי אחריו אלך בלבד וכיון שאמרה לה כל התנאי' האלו ידעה כי אשה כשרה היא ולא מלבה היתה יוצאות רק על צד ההכרח על כן אמרה לה לכי בתי כלומר ידעתי והכרתי שאת צדקת כאילו את בתי על כן אמרה לכי בתי: