אגרת שמואל על רות ב:כב

1ותאמר נעמי אל רות כלתה משני דברי' הללו שאמר לך בועז האחד עשה והאחד לא תעשה וז"ש טוב בתי כי תצא עם נערותיו כלומר על מה שאמרה לך שתלך אחר הנערים וכמו שאמר והלכת אחריהן טוב הוא לך שתלך עם נערותיו ולא עם נעריו אבל על מה שאמר לך שתלך לשדהו ולא אל שדות אחרים עשה כדבריו בזה ולא יפגעו בך בשדה איש אחר:

2א"נ אמרה לה נעמי טוב בתי כי תנאי עם נערותיו ולא תלכי אל שדה אחר כי אין נערות כי אם בשדה זו ולצניעותך טוב הוא שתלכו עמהן וגם שבשדה אחר לא יקלו פניך שתלקט כמו שחילה פניך בועז לא תעבורי מזה וז"ש ולא יפגעו בך בשדה אחר כלומר שלא יחלו פניך ללכת שמה כי אדרבה יכלימוך ובועז צוה לבלתי נגעך וגם חילה פניך שתלכי אל שדהו ולכן טוב לך שלא תעבורי משם כדבריו. ויפגע מלשון מילוי ובקשה:

3ובמדרש א"ר חנן בר לוי בודאי מואביה היא זו שהוציאה עילה על אותו צדיק הוא אמר לה כה תדבקין עם נערותי והיא אמרה לחמותה עם הנערים אשר לי תדבקין ע"כ והנה הם ז"ל דקדקו אמאי קרי לה עתה מחדש מואביה וכבר כותב המגילה פסק ועקר כנוי זה ממנה ולא קראה אלא רות סתם וכמו שאמר הכתוב ויאמר בועז אל רות הלא שמעת בתי ומה זה שעתה תחדש חזר לאחוריו וקראה מואביה אלא קראה מואביה לפי שעשתה כמעשה מואביות ולא כמעשה ישראלית כי שחרית ישראל לא יעשו עולה ולא דברו כזב והיא בדת' מליב' מה שלא הי' כי בועז לא אמר אלא וכה תדבקין עם נערותי והיא אמרה שאמר לה גם כן עם הנערים אשר לי תדבקין זו היא הבנת דברי רז"ל אבל עם כל זה צריך לתת לרות סברת מה להבין מה עלה על לבה לדבר ולומר מה שלא הי' ועוד כי נראה הכתוב בלתי גיזרה כי הבנת גם כי אמר אלי וגומר נראה שהוא בהמשך הכתוב כך אף אם אמר אלי עם הנערים וגומר כי מלת גם פירוש' אף ומלת כי פירושה אם ונמצא שנשאר הכתוב בלתי גיזרה וכפי טבע הלשון האמיתי כך היה לו לומר גם אמר אלי עם הנערי' וגומר אמנם רות עתה נהגה כמואביה לומר מה שלא הי' וכונתה היתה להתחסד בעיני חמותה וכאילו גזרת הכתוב חסרה מן הספר ומובנת במילת גם כי דקאמרה וכוונתה היתה לומר כך גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין אני לא אדבק אלא בנערות ונעמי הבינה תיכף כוונתה בהתחילה במלת גם כי הגיזרה היא שתדבק בנערות ולא בנערי' על כן לא שבקת לסיומא למלתא ואמר' לה תיכף ומיד טוב בתי כי תצא עם נערותיו כאשר אני הבנתי מדבריך אשר אמרת גם כי אמר אלי וגומר ואמרה עוד ולא יפגעו בשדה אחר רצתה ג"כ להזהירה שלא תלך לשדה אחר פן לסיבות רוב יפיה יתעללו בה כמה ריקים ופוחזים לבא עליה לטמאה בה ואפקיה בלשון פגיעה שהוא לשון מיתה ע"ד לך פגע בו כי אפשר שכל כך יתעללו בה עד שימיתוה מרוב התשמיש וכמעשה שהי' בפלגש בגבע' כי מרוב מה שהתעללו בה מתה כדכתיב והנה האשה פלגש נופלת פתח הבית וידיה על הסף ולכו טוב בתי כי תצאי עם נערותיו בשדות ולא יפגעו בך וגומר. או אפשר לפי שנעמי אמרה קרוב לנו האיש מגואלינו הוא ורמזה בדרך רמז כי גואל הוא ואולי רוצה לישא אותה ולכן התחסד אתה יותר מדאי ע"כ השיבה לה רות להודיעה כי הבינ' את דברי' כי די לחכימא ברמיזא ואמרה גם יש הוכחה וסעד לדבריך שאולי נתן עיניו בי שאני רואה כי אמר אלי עם הנערים וגומר ואלולי שנתן עיניו בי לא היה מתחסד עמי כ"כ לומר לי שאשב שם עד אם כלו את כל הקציר מה שלא אמר לשום אשה מהנשים המלקטות ולכן ראוי והגון הוא להרחיק מאיש הלזה כיון שיש הוכח' שנתן עיניו בי והשיב' נעמי אע"פ כן טב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר כלומר כי האיש גם אם יהי' שנתן עיניו בך הנה הוא בבירור שהוא ימתין לישא אותך על ידי חופה וקדושין לא כן בשדה אחר כי תיכף יפגעו בך ויתעללו בך ותהי' אנוסה בשדה של איש אחר. והר"ר שמריה ז"ל כתוב ואמר' עם הנערים אשר לי אע"פ שהוא אמר לה עם נערותי מפני שאמרה עד אם כלו את כל הקציר אשר לי ואין להקפיד כי הנערים והנערות כולם בקציר והר"ר יצחק עארמא ז"ל כתוב ולדעתי היא אמרה כן לפי שהקציר הי' מוטל על הקוצרים לא על הקוצרות אמנם לענין מעשה נזדרזה ע"כ:

4והחסיד הר"ר יוסף יעבץ זלה"ה כתב בנימוקיו עם הנערים אשר לי תרגום המתרגום רביא ולא עולמייא ונערותי עולמתי אם כן ירצה עם הילדים הקטנים אשר לי כי הם כמגודלים בנעוריהם במצות ובמעשים טובים תדבקו ע"כ. והחכם החסיד הה"ר יהודה ן' שושן ז"ל כתוב הטעימה דבריה אל רות ואמר' לה קרוב לנו האיש כי בן אחי בעלה הוא ובן אחי אביה נמצא שהוא קרוב להן כי הוא ובעלה של רות בני אחים הם ואמרה גם כן מגואלינו הוא כי אחרי פלוני אלמוני שהוא אחי אלימלך הנה לו משפט הגאולה לגאול נחלתינו ועתה ששמעה רות דבריה שמעה אזנה ותבן לה כי מפני זה אמר אל תלכי ללקוט בשדה אחר ולא אמר' כן מתחלה לחמותה כי חששה כי אחרי שהיא נכריה בעיניה ואיננה קרובה אל בועז לפי דעתה אולי תחשב חמותה כי איש נכרי האומר לה ללא סיבה שתלך ותבא שם עד כלות הקציר לשמץ דבר אמר לה כן ועתה שנודע לה כי מפני קורבה אמר והיא היודעות שלא דברו ביניהם דברי הבאי אמרה גם כי הגדיל חסדו כי כך וכך אמר ויש כאן דקדוקי דברים כי הוא אמר לה וכה תדבקין עם נערותי והיא משנה דבריו עם חמותה מרגשת ואומרה לה כפי המשך דבור' טוב בתי כי תצאי עם נערותיו הסכימה דעתה אל דברי בועז עד שאני אומר לפי הדרך הנזכר כי גם כשגלתה דברי בועז לא רצתה לומר דבריו כי אולי תחשוב כי לולי שראה בה דבר הדומה או מביא אל הדומה לכיעור לא הי' מזהירה שתדבק עם נערותיו ולכן התחכמה לו שאמרה לה לנעמי עם הנערים אשר לי תדבקין וחמותה הסכימה אל האמת ונעמי כמתמהמת ומזהרת לה כי ראתה כי מתחלה אמרה לה שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז והיה ראוי לפי דיבורה לומר וגם לימים הבאים אני קרואה לו אמרה טוב בתי שתעשו כדבריו שלא יפגעו בך העם בשדה אחר ויהי' ההתדבקות עם נערותיו לא עם נעריו עכ"ל:

5והרשב"א הלוי ז"ל כתוב ותאמר נעמי לכלתה וגומר אמרה לה דעי בתי כי אם הוא אמר לך עם הנערים אשר לי תדבקין בוודאי הנה הוא בקי בהם ובדיק בהו שהם כשרים וצדיקים עד שאין שום חשד לשבת בחברתם ומה שאני אומרות שהוא יותר טוב שתצאי עם נערותיו לא שעם הנערי' הוא רפ מאחר שאותו הצדיק אמר שהם טובים אבל הצד היותר טוב הוא שתצאי עם נערותיו ולא תעלה חמתך באפך על דבריו ולא תעבורי ממנו. ועוד דקדקה בדבריה כי אחרי שבועז אמר שתדבק עם נעריו אין ראוי להפרד מהם לא על צד ההכרח ולא על היותר טוב כי בוודאי הם צדיקים אבל העצה שיעצתה היא שאם היות בעת היתה בשדה ראוי שתדבק עם הנערים בכל זאת בעת צאתה מן השדה אל העיר או מן העיר אל השדה הוא יותר טוב שתצאי עם נערותיו מפני הרואים כי אם הנערים הם מוחזקים לכשרים לבועז אינם מוחזקים לכל רואיהם ולכן אמרה כי תצאי ולא אמרה כי תדבקי עכ"ל ומצאתי כתוב אפשר שנערות בועז לא היו נשארות בגורן אבל באות לבית וכשמשכימות לצאת השדה קוראות לרות וזה טעם כי תצאי וגומר: