אגרת שמואל על רות ב:ח

1ויאמר בועז אל רות הלא שמעת בתי, דברי הנער הלז שאמר כי לא תחפוץ לשבת בית כי אם יוצאנית ועל כן תשמרי והזהרי מאוד לא תעשה באופן שיאמנו דבריו ותהיה נקיה מד' ומישראל ולכך אל תלכי ללקוט בשדה אחר כי יאמת ויקוים דבריו בלכתך בשדה אחר כי יאמר כי להיותך רוצה לילך פעם בחוץ פעם ברחובות ע"כ הלכת משדה זו אל שדה אחר ובזה הרי את מקיימות דבריו שאמר זה שבתה הבית מעט שכוונתו לומר כי בביתה לא ישכנו רגליה וכאמרן לעיל ועל כן העצה הנכונה לך והנקי מדברי הנער היא זאת כי לא תלכי בשדה אחר וא"ת עוד אוסיף על זאת ולא אצא מפתח ביתי ולא אבוא לא אל שדה זו ולא אל שדה אחר ויותר טוב הוא לי שאמות ברעב בירכתי ביתי ולא לילך להתבזות לעיני בני אדם אשר חרפתם מרובים ולא יבזו אתי כדרך שביזה אותי הנער לז"א וגם לא תעבורי מזה השדה ותשבות בביתך כי אין זו עצה טובה אלא בואי לכאן ותלקט וכה תדבקון עם נערותי וכוונתו שתבא ללקט אם כדי שתהנה היא משדותיו וגם כדי לזכות את עצמו כי יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עס בעל הבית וכשם שעשית עד עתה שהלכת אחריהן מרחוק רב והנהגת בעצמך מדות הצניעות כן תעשה גם כן מכאן והלאה ותן עיניך בשדה אשר יקצורין ואחרי תומם לקצור כל השדה והלכה אחריהן רחוקה מהם ולא מיראה אולי יגעו בך אני אומר לך שתלכי רחוקה מהם כי אם מפני הצניעות אבל הם לא יגעו בך כי הלא צויתים לבלתי נגעך ואם צמית לא תלכו את לשאוב כי הוא פריצות גדול שתשאבי בפניהם ואינו כבודך אלא והלכת אל הכלים ותשתי מאשר ישאבון הנערים:

2ואפשר לפרשו לפי הדרך שפרשנו שדברי הנער הם כולם מספרים בשבחה של רות וכמו שפרשנו לעיל עתה היות דברי בועז אל רות מיוסרים על זה ויאמר לה הלא שמעת בתי כלומר הרי כבר שמעת בתו כל השבחים הללו ששיבח אותך הנער ולכן ראוי הוא לך שלא תלכו ללקט בשדה אחר כלומר בשדה של אחר שהוא אחר אצלך כי בודאי לא יקרבוך ולא ישבחוך כאשר עשו לך פה וזהו שדה אחר דקאמר הרי טענה אחת שאין ראוי לך שתלכו ללקוט בשדה אחד ועוד טענ' ב' מלבד זו והוא אומרו וגם לא תעבורי מזה והכוונה שאפשר שכל שדות של בועז היו קרובים לעיר יותר מכל שאר כל השדות וההולך לכל שאר השדות היה בהכרח שהיה פוגע בשדות בועז בתחל' והיה עובר מעליהם ללכת אל שאר השדות אשר היו יותר רחוקים ולכן אמר וגם לא תעבורי מזה כלומר גם אם נאמר שאפשר שגם כן יקרבוך בשאר השדות וגם כן ישבחוך אין ראוי שתעבורי משדות אשר תפגעי בהם בתחלה ותלכי אל שדות אחרים הרחוקים מזה וזהו שאמר וגם לא תעבורי מזה הרי שתי טענות שבשביל כל אחת מהן ראוי שלא תלכי אל מקום אחר ללקוט כ"ש בהתחבר שתיהן וזהו מלח וגם דקאמר שמוסיף טענה אחרת על הראשונה ואמר עוד טענה שלישית והיא וכה תדבקון עם נערותי כלומר כי בשאר השדות לא יש שם נערות שתוכלו להדבק בהן אמנם פה בשדותי יש נערות וכה תדבקון עם נערותי. אמר עוד טענה רביעית והוא אומרו עיניך בשדה אשר יקצורין ואפשר שכל שדותיו של בועז אשר היו עתידים לקצור אפשר שכולם היו סביב סביב אל אותו השדה אשר היו שם נערות בועז ומשם שלטא בהוא עינא לכל שדה ושדה אשר היו עתידים לקצור והפסוק הזה הוא מקושר עם הפסוק דלעיל בסופו שאמר וכה תדבקון עם נערותי מכאן מזה השדה הנך רואה בעיניך כל שדה ושדה אשר עתידין לקצור וזה שאמר עיניך בשדה אשר יקצורן אמנם שדות אחרים אפשר שיתעללו בך לפי שהם בהחבא ובמסתרים שדה לפנים משדה אבל שדותי הם במקום מגולה כי הנה מכאן שלטא בהו עינא עיניך בשדה אשר יקצורין. אמר עוד טענה חמישית והוא אומרו והלכת אחריהן דייק דכתיב מלת אחריהן בנון והוא מן הראוי להיות כתובה במ"ם אבל הכוונה שהי' מעיד על נעריו שכולם היו צדיקים גמורים וכשתהי' הולכות אחריהן הוה ליה כאלו את הולכות אחרי נשים ולא אחרי אנשים וכמו שכאשר תלכי אחרי נשים אין לך פחד שיתעללו בך כי הן נשים כמותך כך כאשר תלכי אחרי נערי הוה ליה כאילו תלכו אחרי נשים ולכן כתיב אחריהן בנין ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי גם כאשר אמר לעיל וכה תדבקון עם נערותי על הנערים קאמר כי לא היו נערות לבועז בשדה אלא נערים וקראם נערות להחזיק את לבה שלא תפחד מהנערי' שיתעללו בה על כן אמר לה שלא תפחד כלל שתוכל להדבק בהם כאלו היא מתדבקות עם נערות לפי שהיה יודע בהם שכולם צדיקים ובזה אתי שפיר מאי דקאמרי רות לקמן גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין ולא מצינו שאמר לה כך אלא כך אמר לה וכה תדבקין עם נערותי ובמה דפרישית אתי שפיר דלעולם כאשר אמר לה וכה תדבקין עם נערותי על הנערים קאמר וקראם נערות להורות על חסידותם כי תוכל רות להדבק בהם כאילו הם נערות מסכים למה שפירשנו במה שאמר והלכת אחריהן בנון וזה בעצמו רמזה לה נעמי באומרה לה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו כי הנערים שלו הוה ליה כאילו הם נערות ובזה לא קשה מידי מהשינוי הנמצא בסיפור הלז כי בועז אמר לה וכה תדבקין עם נערותי והיא אמרה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין. אמר לה עוד טענה ששית כי מלבד חסידותם אשר הכיר כי כל משרתיו צדיקים עוד נוסף על זה כי הם מוזהרים ומצווים ממנו לבלתי נגוע בה כלל וזהו שאמר הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך אמר עוד וצמית והלכת אל הכלים ושתית וגו' הכוונה אשר שראה שהכל מתוקן מבלתי חששא כלל לא נשאר חשש כלל אלא ממקום שאיבות המים כי אולי היה רחוק מעט ממקום השדות אשר היו שם נעריו ואולי אם תלך לשאוב ממקום שאיבת המים אולי יפגעו בה אנשים שאינם מהוגנים ע"כ אמר לה אם צמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים ולא תלכי לשאוב ממקום שאיבת המים: