אגרת שמואל על רות ב:ז

1ועוד יש בה מן המוסר ודרך ארץ כי אפילו הלקט שהתורה זכתה לה בו לא רצתה ללקט אלא בשאלת רשות ובלשון בקשה וז"ש ותאמר אלקטה נא כאילו אמר ותאמר נא אלקטה ואין נא אלא לשון בקשה ואף גם זאת כי אפילו הלקט שהתורה זכתה לה בו לא רצתה ללקט כי אם בשכר טורחי ועמלי שאטרח ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים והענין כי מנהג הקוצרים לקצור ולעשות עמרים עמרים ומניחם אותם במקומם ואחר כך מאספים הם או אחרים כל אותם העמרים אל מקום אחד ועושים מהם תל גבוה כולם במקום אחד ולכן אמרה הניחני נא ואלקטה בלקט וגם אני אעשה זאת לכם ואקל מעליכם טורח אסיפות העמרים אל מקום אחד כי אני אלך אחרי הקוצרי' ואטרח ואספתי בעמרים אשר יקצרו אאסוף את אל מקום אחר הרי שלא רצתה אפילו בלקט כי אם בשכר טרחה ועמלה ואמר ותבא ותעמוד מאז הבוקר ועד פתה להורות על חריצותה כי לחם עצלות לא תאכל ומאז הבוקר ועד פתה לא ישבה לנוח אלא עמדה עומדת על עמדה וטורחת וזהו שאמר ותבא ותעמוד כלומר שלא ישבה לנוח אלא ותעמוד מאז הבוקר ועד עתה:

2ואומרו זה שבתה הבית מעט אפשר כי שם בשדה היה בית אשר שם היו נערות בועז יושבות ואותה שעה אשר הי' הנער מדבר עם בועז על ענין רות אפשר שהיתה רות יושבות לנוח שם בבית עם נערות בועז ולכן אמר הנער לבועז אף אם אתה רואה אותה בתוך הבית לא מפני שהיא עצלה כי עתה הלכה לשבת בבית לנוח מעט וז"ש זה שבתה הבית מעט כלומר עתה מעט זמן יש שישבה אבל מאז הבוקר ועד עזה עמדה על עמדה על רגליה ולא ישבה כלל אלא ותבוא ותעמוד מאז הבוקר ועד עתה ובזה קרובים דברי לדברי ה"ר שמרי' האקרטי ז"ל:

3והנה אח"כ מצאתי לרב אחרון שפירש דברי הנער הלז לשבחה של רות ובמקצת דברים קרובים דבריו לדברי והנני מציגם לפניך ז"ל אמרו לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת כי בראות נערה מחודשת בלתי רגילה לבוא שמה חשבה לזונה ואולי אחד מהנערים הביאה שמה ועל כן אמר של מי מהקוצרים האלה היא הנערה הזאת והוא השיב אל אדוניו אל ישית אל לבו חטאת לנער מהנערים כי נערה מואביה הוא השבה וגו' ואם כוונתה היתה לדבר נבלה לא הית' באה עם חמותה רק היתה נשארת בארצה והנה מאז הבוקר באה אלינו לא ראינו בה ערות דבר כי הנה נראה בעניינה שאמרה אלכה ללקט העומרי' אחרי הקוצרים ולא עמהם או לפניהם ולהשמר מכל דבר רע גם מאז הבוקר שבאה עמדה פה לעין כל ולא נסתרה מעינינו ולא זזה ידה מתוך ידינו ומה שעיניך רואות כי היא יושבות כעת בצל סוכות הקוצרים מעט זמן הוא שישבה וטעם בית כמו סוכה וכן כתוב הראב"ע:

4או אפשר שזה היום יום ז' הוא לביאת רות ונעמי ובו ביום יצא בועז מאבלו ולהפיג צערו יצא אל השדה כי בו ביום התחילו הקוצרים לעשות במלאכתו כי קודם זה היה אסור אסור להם ולהיות כי בטרם זה היה בועז אסור בשאלת שלום ובעניית שלום הגיד כי היום הזה בא ונתן להם שלום והחזירו לו שלום ושאל לנער בת מי הנערה הזאת ויען כי אין לה אב ואם בארץ הלזו והאשה קרובה לו כאילו רצה לרמוז לו שהיא נאותה לו וזה כדברים מכוסים וערום יבין לאשורו וזהו שאמר נערה מואביה היא כלו' נערה בת בנים היא גם מואביה ואין לה אב ואם וקרוב במלכות הזה וכמה מהאנשים חפצם לקחת בת יחידה גם היא ששבה עם נעמי ורמז לו בזה חסידותה וטוב מזגה שבאת לחסות תחת כנפי השם ית' גם שהיתה קרובה לנעמי ומגואליה היא גם שהיא משתדלות ועוסקות וצנועה וטובה כי הנה להיותה עניה ומרודה לתת טרף לנפשה הוכרחה לצאת החוצה ודקדקה ללקט ולאסוף אחרי הקוצרים ולא עמהם כנזכר והנה עמדה על רגליה בעסק מלאכתה מאז הבוקר ונראה מזה ששבתה בבית מעט כלומר כי כשהיתה בביתה שובתת ממלאכתה מעט הוא יראה מזה כי היא חרוצה במפעליה עכ"ל:

5והר"ר יצחק עארמה ז"ל כתב, נערה מואבי' היא השבה עם נעמי ומוסריה בידה והנה ידוע שאמש באה העירה ותבוא ותעמוד מאז הבוקר ועד עתה אם כן זה שבתה הבית מעט שלא עמדה בבית יום או יומים לנוח מיגיעת הדרך וזה יורה זריזותה וטעם הקילוס שמא יכניסנה בביתו לשם שירות הואיל והיתה חרוצה במעשיה מאוד עכ"ל, ודומים לזה דברי הרלב"ג ז"ל. וה"ר יוסף גאקין ז"ל כתב מאז הבוקר נגה באה וזו סיבה שלקטה מאוד כדי שלא יחשדוה כי בעבור יפיה נתחסד עמה ונתן לה משל בועז ע"כ: