אגרת שמואל על רות ג:יד

1לפי שאמר לה שכבי עד הבוקר כן עשתה ותשכב עד הבוקר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו ולפי שדרך הבאים לתוך כרם חבירו או גנו או גרנו שיתן לו חבירו איזה דבר מפרי הגורן מפני שלא יצא ריקם משם ויודע לי שנכנס לתוך גנו של חבירו שאם לא יוציא בידו שום דבר במה יודע לו לו או מה הנאה היתה לו במה שנכנס לשם ולכן אמר בועז אל יודע כי באה האשה הגורן כלומר האם ראוי שלא יודע ולא יוכר שבאה האשה הגורן אלא שתלך בידים ריקניות מן הגורן ולכן אמר לה הבי המטפחת אשר עליך וימד שם שעורים ויתן לה כדי שיהיה לו הנאה והיכר בידה שבאה לגורן:

2ואל המפרשים ז"ל הוקשה להם איך אפשר שאשה היתה בה כח לשאת עלי' שש סאין ולכן פירשו שהם שש שעורים בלבד ואני אומר שלא זו בלבד עשתה שנשאה עליה משאוי שש סאין אלא הכתוב העיד יותר עליה וזה במה ששמעתי מהחכם השלם כה"ר משה קורדווארי זלה"ה על מה שאמרו רז"ל רבה פרשות שמות אצל כל עבודתם אשר עבדו בהם וגו' שאמרו ששינו מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים הכוונה כי בהיות שדרך האשה לעולם לסבול כובד משאה על ראשה ולא על גופה או גבה והטעם הוא כי בהיות הזרעת האשה תלויה במתניה לכן אינה יכולה לסבול כובד משאה על גבה אלא על ראשה והאיש הוא להפך שדרך האיש לשאת משאו על גבו ולא על ראשו והטעם כי בהיות הזרעת האיש יורד מן המוח לכן אינו נושא משא על ראשו אלא על גבו והמצריים הרשעים שהיתה כל כוונתם למעט פן ירבה היו משנים מלאכת נשים לאנשים שהיו מעמיסים להם משא על ראשיהם מלמעלה כדי שיזיק להם בענין ההזרעה וכן לנשים עשה שיהיו נושאות על גביהן להזיק להם במתניהן שיהי' במתניהן תמיד המעד ובזה אפשר לי לומר שהעיד הכתוב הכא על רות כי שש סאין שם על כתפה כאיש גבור חיל ולא על ראשה כדרך הנשים וז"ש וישת עליה לא אמר על ראשה אלא עליה על גבה כאיש ולכן אמר ויבוא העיר ולא אמר ותבא העיר לשון נקבה אלא ויבוא לומר שעשתה כמעשה זכר כמה שנשאה כל כובד משא על גבה וגם כנו וישת אפשר שאינו שב אל בועז אלא רות ונקט לה לשון זכר לומר שעשתה כמעשה איש וכדאמרן ומה גם כי הנקיבה תשש כחה והלואי שאחרים ישימו המשא על כתפה ותוכל להוליכה אמנם הזכר הוא בעצמו משים המשא על גבו מבלי סיוע אחרים וכן עשתה רות וישת כזכר המשא עלי' ויבא העיר:

3ואמר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו, כלו' כ"כ השכימה לקום כי באותה השפה לא היה מכיר איש אה רעהו הרגיל אצלו כ"ש מי שאינו רגיל. ואמר אל יודע כי באה האשה הגורן המתרגם כתוב ואמר לעולמוי לא אשתמודע לגבר ארי אתת איתתא לאידרא הנה לפי פירושו צוה והתרה בנעריו שלא יגלו הדברים ולא יוציאו הדבר מפיהם שבאה הגורן:

4א"נ אפשר שהוא לשון תפלה כי נשא עיניו למרום ויאמר יהי רצון מלפניך ד' אלהי שאל יודע כי באה וגו' ולא יתגלה אולי יחשדני שומע אבל אל יודע כי באה האשה הגורן ובזה אהי' נקי מד' ומישראל וגם שלא יבא הדבר לידי גילוי כלל לא רצה לשאול מנעריו שיביאו שק כדי למוד בתוכה השעורי' רק אמר לה הבי המטפחת אשר עליך ותן לי בידי הצד האחד והוא אומרו הבי כדי שאאחוז בו ואתה בצד האחר וזה ואחזו בה וכדי שלא להטריחו שיאחז וגם ימוד אחזה היא לבדה המטפחת משני קצותיה וזהו ותאחז בה דקאמר ונשארה המדידה לו לבדו וז"ש וימד שש שעורים ואמר וישת עליה שאלמלא שבועז סייעה לשום עליה משאה בודאי שלא היתה יכולה היא לשום עליה שש סאין ויבוא בועז העיר כדי ללותה בדרך כדי שלא יפגעו בה אנשי' שאינם מהוגנים ובפרט בטרם יכיר איש את רעהו ואם יפגעו בה אנשים שאינם מהוגנים צעוק תצעק ואין מושיע לה על כן בא עמה וזהו ויבוא העיר:

5ובמדרש ותשכב מרגלותיו עד הבוקר א"ר ברכיה בטרם יכיר איש בטרום כתיב מלמד שנשתהה שש שעות כמנין הוא"ו עכ"ל וראוי להבין כי מה שנשתהה שש שעות הי' בשכיבה שש שעות וא"כ למה רמז לנו ענין זמן השכיבה בקומה ואפשר לומר שהמאמר תפס לשונו ברישיה דקרא ותשכב מרגלותיו עד הבוקר לרמוז לנו כי במלת מרגלותיו יש וא"ו יתירה כי לעיל כתיב ותגל מרגלותיו ושניהם חסירים ורמז לנו קרא בכאן שכתב מרגלותיו בוא"ו להורות כי שש שעות שכבה מרגלותיו ותיכף קמה וז"ש ותשכב מרגלותיו מלא בוא"ו ומה שכתב בטרום בוא"ו להודיענו כי שש שעות נשתהה אפשר השמיענו כי לא הושלמו השש שעות בשלמות אבל קמה בטרם יושלמו הו' שעות כי אפילו הו' שעת לא היו שלמות וגם יובן עוד שהרי בחצי הלילה הרגיש בה בועז כמ"ש הכ' ויהי בחצי הליל' ויחרד וגו' ומחצי הלי' עד אור הבוקר שש שעות ואם הית' שוכבת כל הו' שעות בודאי שאז הי' מכיר איש את רעהו כי כבר האיר היום אבל בהיות שקמה בטרם יושלמו הו' שעות לכן הי' אותה שעה בטרם יכיר איש את רעהו ולכן כתוב הוא"ו במלות בטרם והודיענו בזה שבחו של בועז כי לא שעה אחת ולא שתים כבש את יצרו לבלתי יגע בה אבל וא"ו שעות שלימות שכבו ולא נגע בה וכן כתוב במדרש רבה של רות בטרום כתיב ששכבה מרגלותיו ו' שעות ולא נגע בה. ובמדרש ויאמר אל יודע כי באה האשה הגורן למי אמר אר"מ לבן ביתו א"ר חוניא ור' ירמי' בשם ר' שמואל בר רב יצחק כל אותו הליל' הי' בועז שטוח על פניו ואומר רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שלא נגעתי בה כן יהי רצון מלפניך אל יודע כי באתה האשה הגורן ואל יתחלל בה שם שמים ע"כ:

6והר"ש הלוי כתב הנה ר' מאיר ראה שהי' לו לומר ויקם בטרם יכיר איש את רעהו אחרי שהוא חשש שלא יודע הדבר עד שהרלב"ג כ' שהוא העיר אותה והם דברי נבואה והכתוב אמר ותקם לכן אמר ר"מ שהוא לא חשש מבני ביתו כי יודעים צדקתו וצדקתה ולא יעלה על לבם טינא על הדבר וכמעשה רב של אותו חסיד שפדה ריבה אחת וכההיא דר' יהושע כשנכנס אצל מטרונית' שגדולי רומי מצויין אצלה וגו' וכדאיתא בשבת פרק כל כתבי וכן דבר בועז כי הם מכירים אותו וכמו כן הכירו ענותנות בועז זה שלש חדשים וכן דעת המתרגם אמנם ר' שמואל בר רב יצחק לא ראה דברי ר"מ שבועז ידבר כדברים האלה לנעריו ואדרבה יהי' זה הכנסת חשד בלבם מה שלא יתעלם לכן אמר שהי' כל אותו הליל' שטוח על פניו בוכה ומתחנן שלא יודע באופן שאין צורך לויקם כי בליל' לא נתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו והוא לא הי' מתפלל עליו כי יודע כל שער עמו היותו תם וישר ק"ו מההיא ריבה כמו שנאמר אכל הי' בוכה ומצטער עלי' שמא תבא לידי חשד אחרי שהיא מואבית אשר זה דרכן להפקיר עצמן וז"ש ואל יתחלל בה שם שמים ומה גם בהיות הדור ההוא שטוף בזימה ותהי חטאת הנערים רבה בימים ההם כאמור והגירסא הזאת של ואל יתחלל בה ש"ש נראה בעיני עיקר ומי שמחק וגרוס בי בחנם דחק ובמדרש רבתי של רות, שלא יתחלל ובי או בה לא כתיב שמא פחד על שניהם עכ"ל ובמדרש ותאחז בה מלמד שחגרה מתני' כזכר ע"כ וכתב הר"ש הלוי הענין אצלי מתרי טעמי אם מייתורא דקרא דסתמא כפירושא ובוודאי שעשתה כאשר צוותה ואומרו ותאחז בה לדרשא שאחזה כא' הגברי' ואם כי נודע מטבע המציאות כי המטפח' יש לה ד' פיאות והי' צריך שני בני אדם בד' ידות ולכן דרשו שחגרה מתניה כזכר לעשות יותר ממה שבטבע הדבר ליעשות עכ"ל:

7עוד כתב הר"ש הלוי וימד שש שעורים נראה לי שכיון בזה יפגעו בה ויראו משאה על שכמה יאמרו על כן נשארה בגורן הלילה לזרות את אשר לקטה כי הנה הוא זורה את גורן השעורים הלילה ויהי' זה כסות עינים עכ"ל ואין צורך בזה שהכתוב העיד שמה שכיון בזה היה כדי שלא תבוא ריקם אל חמותה וכמו שאמר הכתוב שם השעורים האלה נתן לי כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך:

8והחסיד הר"ר יוסף יעבץ כת' בנימוקיו תיקן מה שאפשר לתקן מבית ומחוץ אם שזפתה עין שיחשוב שבאה לקנות שעורים ולזה נתן לה במדה כי אין מדרך נותן צדקה למדוד ע"כ ועוד כתב ז"ל בכל זה הענין לא נזכרו שניהם לצניעותם הרב ואפי' כשאמרה מי זאת בתי לא השיבה אנוכי רות עכ"ל, והביא הר"ש הלוי ראי' לדבריו כי כזה נמצא בס' הזוהר פרשת שמות וילך איש מבית לוי וגומר ולא נזכר שמו ר' יהודה אמר בשם ר' אבוהו מפני שבצנעה הלך ובצנעה חזר אשתו כדי שלא יכירו בו הה"ד וילך איש ולא נאמר וילך עמרם בפרהסיא ויקח את בת לוי אף היא בצינעה חזרה ולא נזכר שמה ע"כ:

9ורב אחרון ז"ל כתב ויאמר אל יודע וגומר אמר בועז בלבו כל הפוגע בה יחשדוה ויאמרו עליה שבאה האשה אל הגורן לאיזה דבר רע ולכן ראוי לעשות אופן וענין שלא יודע שבאה הגורן ולזה אמר לה הבי המטפחת ושים בה שעורים וכל הפוגע בה יאמר במלאכתה היה עוסקות עכ"ל:

10והרב מורי ז"ל כתוב ויאמר הבי המטפחת וגו' פירוש הבי הזמיני כמו שפירוש רש"י ז"ל בהבה נתחכמה לו ואמר אשר עליך כלומר לא שיסירה מעליה מכל וכל לשום בה השעורים ואח"כ ישאה על ראשה או על שכמה כדרך נושאי משא ותלך בדרך מגולה לעין כל כי כן לא תעשנה בנות ישראל הצנועות רק תלכנה עטופות ומכוסות ואפילו לפי שעה בפני בועז לבדו היה פריצות כ"ש שיעור רב עד בואה לעיר ואם היה בבוקר השכם ואיך יאמר בועז שתסיר המטפחת מעליה ולכן נראה שלא אמר לה אלא הזמיני המטפחת אשר עליך ואחזי בה כלומר אחזי בשתי הקצוות המשולשלות כי בזה יספיק להחזיק השעורים שהרי השתי הקצוות האחרות אחוזות עליה במטפחת וכדאמרן ובמ"ש יתישב היטב היאך יכלה רות לבדה לאחוז בארבע כנפות המטפחת כדי שתחזיק השעורים שהיה מודד בועז וג"כ יתישב מה שהוצרך לומר לה שתאחוז למטפחת ולכאורה היה יותר טוב שיקח המטפחת מעליה וישטחנה בארץ וימדוד עליה ולא תטריח באחיזתה בעוד שהוא מודד ואח"כ בין שניהם יסייעו לחזור לשומה עליה מלאה שעורים ובהיות הדבר כדא כן הדברים מוכרחים כהלכתן והוכרח לומר לה הבי ואחזי וגו' וכדאמרן עכ"ל: