אגרת שמואל על רות ד:א

1ובועז עלה השער וישב שם וגומר סיפר מעלתו של בועז כי שער הזקני' שהוא מקו' שהסנהדרין עומדין שם עלה וישב שם ולפי שאין רשות לקטן לישב לפני גדול ממנו אלא אם כן נתן לו הגדול רשות וכמאמרם ז"ל אמר כי בועז היה ראש הסנהדרין וישב שם בלי שום רשות שירשה אותו אחר כי הכל היו קטנים ממנו ואמר והנה הגואל עובר אשר דיבר בועז רז"ל הוקשה להם וכי אחר הדלת היה שעבר מיד דרך שם ואפשר שהכתוב עצמו אמר כי מאת ד' היתה זאת לקיים דבר בועז שאמר והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל וז"ש והנה הגואל עובר בעבור אשר דיבר בועז כי צדיק וישר הוא ונאמר עליו ועל כיוצא בו ותגזור אומר ויקם לך ולקיים דברו של בועז הזמינו הקב"ה שיעבור דרך שם ודייק עם זה דלא אמר הכי והנה הגואל עובר אשר דבר בועז להודיע כי סיבות עבור הגואל היה לקיים דברו של בועז כדאמרן:

2וגם אפשר שבועז התפלל לאל שיעבור הגואל וצעקתו שמע אל ושיעור הכתוב ישר בלי היפוך והנה הגואל עובר לפי שדיבר בועז והתפלל לאל על זה שיעבור. אח"כ מצאתי הפירוש הזה בהר"ש הלוי וכתב כי בזה אין צורך בהיפוך. ויאמר סורה שבה פה פלוני אלמוני אמר כי אף שפלוני אלמוני זה היה דודו של בועז כי הוא אח אביו ואעפ"כ לא היה יושב לפני בועז אלא ברשותו כי אין רשות לקטן לישב בפני הגדול ולכן אמר שנתן לו רשות שישב ויסר וישב ואמר שלא לזה בלבד הוצרך ליתן לו רשות אלא אף לעשר' שהיו רבים והיו אנשים חשובים שכל מקום ושהזכר שם זה באנשים הם צדיקים והיו מזקני העיר ואעפ"כ לא היה להם רשות לישב לפני בועז אלא ברשות שאמר להם שבו פה וישבו ואם לא היה נותן להם רשות לא היו יושבים:

3א"נ אמר ובועז עלה השער כי בהיות הגורן במקו' נמוך וכמו שמורה הכתוב דכתיב לעיל וירדת הגורן וכ"כ ותרד הגורן אמר כי בועז עשה כאשר הבטיח לרות שכבי עד הבוקר וכמ"ש לה נעמי כי לא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר היום ואמר כי מיד בבוקר כשעלה מן הגורן לא עלה והלך לביתו אלא מן הגורן עלה אל השער אשר שם הסנהדרין יושבים וישב שם אמר כבר אני עשיתי שלי מכאן והלאה אם הדבר מאת ד' הוא יעשה את שלו וז"ש וישב שם לא עשה עוד אלא ישב שב לראות מה שיזמין הוא ית' וכן היה והוא ית' הזמין הגואל שיעבור דרך שם ואמר שלא עבר שם דרך העברה כאיש ההולך לדרכו שעובר דרך הפתח בנקלה וצריך לרוץ אחריו ולקרוא לו בקול גדול אלא עובר היה באופן אשר דבר עמו בועז בעצמו שהיה יושב במקומו ויאמר לו סורה שבה פה ויובן האי לישנא דסורה דקאמר כמ"ש ז"ל שהגואל הזה היו כל מעשיו ועסקיו בכל הדברים בהסתר ובהצנע ועכשיו שהיה קורא לו בועז לדבר עמו בפני כל הזקנים והוא חוץ מדרכו שהוא רוצה לעשות הדברים מכוסים וזהו פרסום גדול אמר לו בועז סורה נא מדרכך והסר עצמך מטבעך ומדתך שאתה פלוני מכוסה וטמיר וזהו לישנא דפלוני אלמוני מכוסה וטמיר דהשתא לענין זה צריך פירסום וכן עשה ויסר ממדתו וישב לפני הזקנים:

4א"נ למה שהוקשה לרז"ל וכי אחר הדלת היה יושב הגואל שעבר מיד דרך שם אפשר לומר כי הכתוב עצמו הודיעני כי בועז דבר עמו שיעבור דרך שם כי יש לו דברים עמו וז"ש והנה הגואל עובר אשר דיבר בועז שיבוא לשם ובא:

5והר"ש הלוי ז"ל כתב ובועז עלה השער וגומר התחכם בועז שלא שלח אחרי הגואל אבל עלה השער מקום המשפט ומושב הסנהדרין והוא אחד מהם וישב שם פירושו ותעכב שם כי אין ישיבה בכל מקום כי אם עכב' ואב לכולם ותשבו בקדש ימים רבים והיו י"ט שנה כדאיתא כסדר עולם כי אם היה שולח אחריו היה נראה כתוקע עצמו לדבר וכבעל דין ולא יאמנו דבריו לכן ישב ותתעכב שם זמן מה וכשראהו מתעכב ומצטער ד' משמיה שלח ויביאהו שמה כדאיתא במדרש והנה הגואל עובר מה לאחורי תרעא הוה קאים א"ר שמואל בר נחמן אפילו היה בסוף העולם הטיסו הקב"ה והביאו לשם כדי שלא ישב אותו הצדיק ויצטער מיישובו אמר רבי ברכיה וכך דרשו שני גדולי עולם ר' אליעזר ור' יהושע בועז עשה את שלו ורות עשתה את שלה ונעמי עשתה את שלה אמר הקב"ה אף אני אעשה את שלי:

6הנה שהיה מצטער להיותו מתעכב ואחרי שבועז עשה את שלו בכבשו את יצרו ולא קרב אליה וכן רות בהיותה נשמעת לדבר חמותה בהיות הדבר קשה ומסוכן וכן נעמי כי חדל להיות לנעמי אורח כנשים השונאות כלותיהן כי כשתדור זאב עם כבש תדור כלה עם חמותה ומה גם בהנתק הכח הקושר אותנה והיא כלתה רוצה לבקש לה מנוח ומעתה הדבר מוסר לשמים ליגמר וכן היה כמדובר ובזה נעשתה כונת בועז שלא יראה כאילו הוא מחזור אחר הדבר רק שהדבר נעשה מאליו עכ"ל:

7ואומרו אשר דבר בועז פירוש החכם החסיד הה"ר יהודה ן' שושן כי הוא הפוך והנה הגואל אשר דבר בועז עובר עכ"ל. וכבר פירשתי לעיל כי אין צורך בהיפוך. וכפירוש מלת פלוני אלמוני יש אומרים כי טוב היה שמו וכמ"ש לעיל אם יגאלך טוב וגו' והראב"ע השיג עליהם וכה אמר אם יגאלך טוב יש אומרים כי טוב היה שם הגואל ואילו היה כן למה אמר הכתוב במגיל' סורה שבה פה פלוני אלמוני רק טעמו אם יגאלך הגואל טוב הוא לך שיגאל אדם חשוב הוא עכ"ל:

8והר"ש הלוי כתב פלוני אלמוני האמת הוא מה שבא בלהקת המפרשים כולם כי הכתוב קראו כך מבלי שם ובועז קראו בשמו והכותב הזכירו בלשון זה לגנאי ושרשו פתוח אלי מים טהורים דברי רבותינו הקדושים יעלזו חסידים בכבוד עכ"ל. והר"ר שמריא האיקרטי כתב אלמוני פירושו זקוק לאלמנה עכ"ל:

9ובגמרא פ"ק דכתובות מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח בועז עשר' אנשים וכן במדרש א"ר אלעזר בר' יוסף מכאן דברכת חתנים בעשרה א"ר יודן בן פזי לא סוף דבר בחור לבתולה אלא אפילו אלמון לאלמנה עד שתהי' בעשרה:

10וכתב הר"ש הלוי הן אמת על זאת ישתומם כל משכיל כי שער הוא סנהדרין וכן תרגם המתרגם ואין סנהדרין היושבים בשער פחות מכ"ג שהם סנהדרי קטנה ולפניהם ג' שורות של כ"ג תלמידי חכמים בכל שורה ושורה ושני סופרים ושני חזנים ומה גם אם היו סנהדרי גדולה ולמה עוד עשרה אנשים והנראה לי כי ללמד דעת את העם עשה כן למען ידעו שברכת חתנים בעשרה וזה לא ידעוהו בהעשותו לפני הסנהדרין אשר בשער כי יאמר האומר שלא באו שמה כי אם לשפוט את העם ויקר מקרהו שנאמר שם ברכת חתנים וכהא דאמרי' בפרק במה מדליקין אמר רבא הי' תופס נר חנוכה ועומד לא עשה כלום משום דהרואה אומר לצורכו הוא דנקט לה לכך הוצרך להביא עוד עשרה אנשים מזקני העיר כלומר צדיקים כי כל מקום שכתוב אנשים הם צדיקים והאיש בימי שמואל זקן בא באנשים וכן חנה אומרת ונתת לאמתך זרע אנשים כי איתא במדרש ר' תנחומא פרשת שלח לך ובסיני רבה פרשת י"ו ואפשר שהיו משבט יהודה קרובים למחלון ולבועז. והנ"ל בדבר הכתוב כי להיותו בועז השופט הגדול ראש בשופטים הנקרא אבצן כמו שקדם כבר אפשר שיחשד משום לא תענה על ריב והסנהדרין לכל אשר יחפוץ יטו לכן הוסיף עוד עליהם עשרה אנשים צדיקים אשר החונף רחוק מהם עכ"ל:

11ואני אומר כי בודאי שהסנהדרין לא היו שם באותה שעה ומה שאמר ובועז עלה השער ואין שער אלא סנהדרין היינו שעלה אל מקום מושב הסנהדרין אשר דרכן לישב שם לשפוט את העם אבל באותה שעה בוודאי שלא היו שם הסנהדרין וראיה לדבר כי בועז היה ראש הסנהדרין כנודע והוא בלילה היה בגורן שהיה זורה את גורן השעורים הלילה ועתה כבוקר השכם קם ויבוא העיר ולביתו לא הלך אלא תיכף עלה השער וכדדייקינין לעיל מלת עלה כי הגורן היה במקום נמוך וכמו שאמר וירדת הגורן תיכף עלה השער דהיינו אל מקום מושב הסנהדרין ואין איש מאנשי הסנהדרין שם אתו והוא לא רצה לקבצם שהי' נראה כתוקע עצמו לדבר וכבעל דין ולא יאמנו דבריו לכן ישב הוא לבדו ונתעכב שם מעט וראה והנה הגואל עובר אז קראו ויאמר לו סורה שב פה פלוני אלמוני ואז בפתע פתאום לקח עשרה אנשים מזקני העיר אשר נזדמנו לידו ויאמר להם, שבו פה וישבו וכיון שלקח עשרה אנשים מכאן לברכות חתנים שהיא בעשרה ובזה לא קשה מידי ולא ישתומם כל משכיל:

12והרב מורי זלה"ה כתב אומרו מלת פה בהוראת המקום נ"ל כי בועז כשעלה השער לא ישב ממש במקום מושב הסנהדרין כמנהגו כפעם בפעם כשיהי' יושב לדון אלא במקום ההוא בזוית אחרת לכוונה אשר נזכיר בע"ה ולפיכך אמר לגואל סורה שבה פה פלוני אלמוני ויתיישב בזה אומרו אח"כ ויקח עשרה אנשים מזקני העיר וגו' דקשה כיון שהשער ההוא מקום הסנהדרין כבר היו שם זקנים ומה צורך לו ליקח אחרים או לומר בהם לשון קיחה ושם היו יושבין ולומר שהיו ב"ד של שלשה והוכרח ליקח אחרים כדי להשלים המנין הוא דוחק כי וודאי במקומו של בועז שהי' השופט בימים ההם הי' ב"ד ולא יגרע מהיות שם ב"ד של עשרים ושלשה ואיך אמר ויקח עשרה אנשים וגו' ובמה שאמרנו מיושב שלקחם ממקום מושבם והביאם אצלו וז"ש ויאמר שבה פה בלשון מראה מקום רצה לומר סורו ממקומכם ושבו פה אצלי ובזה יתיישב מאמר רב נחמן מנין לברכות חתנים בעשרה שכ' ויקח בועז עשרה אנשים והענין הוא שהפריש הי' זקנים אלו ממקום מושבם עם שאר הסנהדרין כדי להשלים הדבר המבוקש ושאר הסנהדרין לא יתבטלו מהדיינות ומשפוט את העם הניצב עליהם מדהפריש עשרה לא פחות ולא יותר משמע שברכות חתנים בעשרה והפריש את הצריכין לו לבד:

13ורב אחרון ז"ל כתוב ובועז עלה השער וגו' הגיד הכתוב כי הדבר הראשון שעשה בועז ביום ההוא הי' קיום שבועתו ומוצא שפתיו כי הנה הוא עלה אל השער והנה הגואל חז"ל דרשו שהסיטו הקב"ה שלא יהיה בועז מצטער בעבורו ואמרו עוד נעמי עשתה שלה ורות שלה ובועז שלו אמר הקב"ה אף אני אעשה שלי. עשרה אנשים דרשו רז"ל מכאן לברכות חתנים בעשרה. ולי נראה כדי שיהי' הדבר בכנופיא ויאמר שבו פה דרשו רז"ל מכאן שאין רשות לקטן שישב עד שיתן לו הגדול רשות ולי נראה שהגיד הכתוב מעלות בועז שבאמירה קלה שאמרה להם שבו בזולת דבר עוד ישבו שם עכ"ל. והראב"ע ז"ל כתוב פלוני אלמוני י"א שהוא מן מופלא ואלמוני מן אלם שאין לו שם ידוע אצל המדבר עכ"ל: