אגרת שמואל על רות ד:יד

1ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל וגו' כיון שהיה נודע לכל שע"י גאולתו של בועז החזיר נפש מחלון וזה הבן אשר ילדה רות הוא היה מחלון עצמו אמרו ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל לנפש מחלון בנך היום ולפי שנודע היה בכל ישראל כי המלכות היה עתיד לצאת מיהודה וגם הגואל מלך המשיח ובועז היה משבט יהודא ולכן אמרו הנשים יהי רצון שיקרא שמו גואל בישראל שיצא ממנו המלכות ומלך המשיח שהוא הגואל לישראל וז"ש ויקרא שמו בישראל לפי שקראו גואל אמרו כן יקרא גואל בישראל כמו שנקרא גואל לך:

2א"נ כמ"ש רז"ל כי בועז מיד אחר שבא עליה בפעם הראשונה מת אמרו ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל לנפש מחלון בנך בעבור יום אחד שחיה בועז וגם לפי שלא היו לבועז בנים עד עתה כי מתו כולם ואם היה הדבר מתעכב יום אחד גם הוא היה הולך ערירי ולא היה נזכר שמו של בועז עוד וז"ש ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל עבור יום אחד וגם שיקרא שמו של בועז בישראל ולא תשכח שמו מישראל ח"ו:

3א"נ אמר ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל היום לנפש מחלון בנך ולפי שאם היו בועז בחיים היה קורא שם הבן הזה מחלון על שם המת ועכשיו שמת בועז יקראו את שמו בועז על שם אביו כי כן ראוי כיון שמת אביו קודם שיולד הוא וא"כ השתא היה אפשר שלא תתנחם נעמי בעצם כיון שלא יקראו לו מחלון כשם בנה ולכן אמרו לה הנשים ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל היום ואף שיקרא שמו של בועז בישראל לא תחוש לזה דהא סוף סוף זו היא נפשו של מחלון בנך ואם אין קורין לו מחלון אלא בועז לא תחושי לזה אף שיקרא שמו של בועז בישראל. ואפשר לומר שעשו השכנות בחכמ' משו' דאי הוה קורין לו בועז היה שולל את מחלון שהרי היה על שם אביו לזה קראו לו שם אחר שיהיה רמוז בועז בהעלם ולא בגלוי ובזה לא יהיה שולל שם זה את מחלון אלא יורה היותו מחלון ולא על שם בועז יקרא כיון שלא קראו לו בועז בגלוי אלא ברמז וז"ש לקמן ותקראנה לו השכנות שם שיאמר השם שהוא מחלון בנה של נעמי וזה לאמר יולד בן לנעמי שיאמר מן השם שהוא בנה של נעמי וזה ממה שלא נקרא שמו בועז בגלוי אלא עובד שהוא בגמטריא בעז שבעז עולה מנינו כמו עובד פ"ב וכן בעז ע"ט ושלשה אותיות הם פ"ב הרי כאן רמוז בעז:

4אי נמי אמר ויקרא שמו כלומר יהי רצון שיקרא שמו בישראל ולא ביעקב לפי שבזמן שישראל הם כשרים הם מכונים בשם ישראל וכשאינו עושים רצונו של מקים סם נקראים בשם יעקב וכענין שאמר הכתוב ולא אותי קראתי יעקב כשאין אתה קורא אותי אז שמך יעקב וכי יגעת בי בתורה ובמצות אז שמך ישראל הכי נמי אמרו הנשי' שיהיה רצון שיהיה צדיק ויקרא שמו בישראל ולא ביעקב:

5אי נמי כמ"ש ז"ל ביומא על מאי דקאמר קרא ושם רשעי' ירקב דהרשעים לא מסקינין בשמיהו דאסור לקרוא בשם הרשעים ואותו קרא שם בנו דואג ונהרג אמרו הנשים יהי רצון שיהיה צדיק כדי שיקרא שמו בישראל דמסקי בשם הצדיקי' שיהיה אדם קורא שם בנו הנולד לו כשמו של זה לומר שיהיה צדיק כמותו וז"ש ויקרא שמו בישראל יהי רצון שיקרא בישראל שיהיה כל אדם חפץ לקרוא שם בנו על שמו של זה וכענין זכר צדיק לברכה המובא ביומא:

6והר"ש הלוי כתב ויקח בועז את רות וגו' הגיד לך אדם מה טוב וישר בועז הצדיק כי לא נתן עיניו בממון ולא פנה דרך כרמים ושדות ואף כי אמר כי קניתי את כל אשר לאלימלך וגו' והרא' לטוב כי צריך לקנין השדה לקנות את רות ומפני זה ברח טוב והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב כי כל מעיינו בקיו' המצו' ולכן לא הזכיר לקיחת השדות כי אם ויקח בועז אם רות ולא הזכירה עוד בלשון גנאי מואביה אלא רות בלבד:

7ותהי לו לאשה במדרש לקח טוב ותהי לו לאש' הגונה להגון אשת חיל לאיש גבור חיל ויתן ד' לה הריון במדרש עיקר מטרון לא היה לה ד"א כל הנשים יולדות למנין הריון ע"כ. וביען על הרוב הנולדים בזרות לא יעלו לגמר פרי והנם חלשים ולא כלו להם חדשיהם כי אין כח לעצור הולד כ"כ הימים על כן אמרו ד"א כל הנשים יולדות למנין הריון להורות כי להיות הדבר הזה למעלה מן הטבע שלמו לה ימי ההריון שלמים כדרך כל הנשים הבחורות ההרות מאנשים בחורים:

8ובסיני רבה פ' י"ח ויתן ד' לה ההריון בגימט' רע"א שיעור מקוה ע"כ והכוונה כי נטהרה האשה וטבלה לשם מצוה ועל כן נתייחס הכל אליה עכ"ל. והחסיד מהר"ר יוסף יעבץ זלה"ה פירוש במשנת ר' לויטס כו' כי בא להורות שהיה הדבר הזה כולו לשמים אין בו מהתאוות המגונות ועל כן לא אמר ותהר ותלד בן אלא ויתן לה הריון כי מאת ד' היתה זאת עכ"ל:

9והר"ש הלוי כתוב עוד יראה לי זה שדרשו רז"ל שאותה הלילה שבא עליה מת שמצאו להם מקום שלא אמר ותלד לו בן אלא ותלד בן כי כאשר ילדה כבר היה הוא מת ולא ילד' לו עכ"ל. והחכם החסיד כהה"ר יהודה ן' שושן ז"ל כתוב שדרשו כן מפני שקראו לו השכנות שם ואם היה הוא בחיים אין ספק שהוא יקרא שמו לא השכנות עכ"ל:

10ואני אומר שהמקום אשר מצאו להם לדרוש שאותה הלילה שבא עליה מת הוא ממה שאמר הכתוב ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל היום דממלת היום משמע דבשביל יום אחד בלבד לא השבית לה גואל הא אילו היה מתאחר ומתעכב הענין יום אחד היה מת בועז ולא היה לה גואל ואח"כ מצאתי להר"ש הלוי שכתב כדברי זה לשונו ותאמרנה הנשים אל נעמי הנשי' השאננו' האלה ראו מעשה ד' כי נורא הוא ככתוב שאותה הלילה שבא עליה מת ועל כן פתחו פיהם בברכה ברוך ד' אשר לא השבית לך גואל היום כי כמעט קט היה מושבת כי אם יעבור יום אחד לא יפדה ולא יגאל כי טוב גואל ראשון לא אבה לקחתה ובועז הצדיק קיים מצוה סמוך למיתתו ומזה כל אנוש יחרד בבוא מצוה לידו לא יחמיץ אותה כי לא ידע מה ילד יום הלא תראה בי אם לא היה מצפה עד שיפגע בטוב. וידבר אליו יום או יומים היה מת ולא היה מקיים מצוה זו וזה היה דרכו כל הימים רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביו שבשמים כי כן העידה עליו המעטירה נעמי כי לא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר היום כי לא יתהלל ביום מחר ועל כן אמרו הנשים כי לא השבית לך גואל היום כמתמיהות על הדבר וזה טעם היום עכ"ל:

11ואני אומר כי מזה נלמוד ונקטינין האי כללא בידן כי לעולם האדם לא יחמיץ את המצוה רק בעת שבאה לידו תיכף יקיימנה בו ביום ולא ידחה אותה לעת אחרת ועל זה היה אומר דוד המלך ע"ה עת לעשות לד' הפרו תורתך כלומר אותם שלעולם הם עצלים בענין קיום המצות ואומר עת וגו' כלומר יש שהות ביום לעשות לד' ודוחין המצוה מלקיחה תכף בבואה לידם אבל אומר שעדיין יש עת לעשות לד' אנשים כאילו הפרו תורתך לפי שהמצוה אין ראוי להחמיץ עלי' ולדחות אותה לעת אחרת או ליום מחר כי הנה בועז אם היה דוחה ומחמיץ מצוה זו עד יום מחר היה מושבת לו גואל והיה מת בלא בנים ועל זה היה אומר הכתוב כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ רצה להיות מהביל חיי העולם הזה כי לא תדע מה ילד יום ואפילו היום בעצמו אינו יודע האדם אם יחי' כל היום כי ראינו אנשים רבים היום כאן והיום בקבר ולכן אמרו כי תמול אנחנו כלומר אין לנו למנות ימים שלנו אלא עד תמול שהוא יום שכבר עבר וכבר חיינו אותו אבל לא היום אשר אנחנו בו וז"ש ולא נדע כלומר ולא נדע עוד אם נחיה היום שאנחנו בו אם לאו וזה מפני כי צל ימינו עלי ארץ ולא כצל כותל או צל אילן אלא ימיו כצל עובר שהוא צל עוף הפורח כי הוא צל עובר א"כ לעולם אין לנו לחשוב היום הזה שאנחנו בו בתוך ימינו רק היום של תמול וז"ש כי תמול אנחנו וגומר וכדאמרן ולכן לא החמיץ בועז הענין כי אלו החמיץ אותו אפילו יום אחד היה מת בלא בנים ח"ו אלמלא שנזדרז במצוה ונשאה במהרה ובנחיצות רב:

12ואפשר עוד כי מ"ש אשר לא השבית לך גואל היום היינו על גאולת נפש מחלון שגאל אותה ולזה אמרו ויקרא שמו בישראל והענין הוא כי לא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו כמו שאמרנו לעיל אבל יקרא שמו בישראל ויהיה נקרא שמו עם אחיו ועם שפר מקומו, ורב אחרון ז"ל כתב ויקח בועז את רות מגיד כי מביאה ראשונה נתעברה ועל האמת לא היו גם שניהם בני בנים אם בועז לזקנותו ואם רות לעיכובה מהיות לאיש וכמ"ש ז"ל בכתובות פרק אע"פ עליה דרבי דאיעסקא לבריה ואיתיב בבי רב תריסר שנין עד דאתי עקרא דביתהו אך השי"ת להשלים עצתו העמוקה נתן לה הריון וגם ילדה בן, ואפשר שזה רמז באומרו מנוח אשר ייטב לך והיא השיבה כל אשר תאמרי אלי אעשה גם בועז אמר לבלתי לכת אחרי הבחורים ועוד אמר להקים שם המת על נחלתו שכל זה רמז שלא היה בן בנים ודוק ורז"ל דרשו שהקב"ה גלף לה עיקר מטרון ומפקי ליה מייתורא דקרא דקאמר ויתן ד' לה הריון ולא קאמר ותהר ותלד בן. ותאמרנה הנשים אל נעמי רז"ל דרשו שאותה הלילה שבא עליה מת והוציאו זה ממה שלא הזכיר הכתוב כלל את בועז מכאן והלאה ועם זה אפשר לומר שאמרו השכנות אל נעמי עם היות תכלית אלו הנשואין היום עכ"ז ברוך ד' שלא השבית לך גואל כי גם שמת בועז אשר חשבת להיות מתלוננת בצלו הנה כבר נשאר לך מנחם משיב נפשך והנער הזה עוד יגדל ויהי' כאביו ויקרא שמו בישראל עכ"ל: