תלמוד ירושלמי יבמות יא:ה

1משנה: כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרַב וַולְדָּהּ בִּוְולַד שִׁפְחָתָהּ הֲרֵי אֵילּוּ אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה וְחוֹלְקִין חֶלֶק אֶחָד לַגּוֹרֶן וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים וְאֵינָן נוֹשְׂאִין נָשִׁים בֵּין כְּשֵׁירוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת.

2הלכה: כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרַב וַולְדָּהּ כול׳. הֲרֵי אֵילּוּ אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה. שֶׁכֵּן עַבְדֵי כֹהֲנִים אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה.

3וְחוֹלְקִין חֶלֶק אֶחָד עַל הַגּוֹרֶן. הָדָא הִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. נָשִׁים וַעֲבָדִים אֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגּוֹרֶן אֲבָל נוֹתְנִין לָהֶן מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָיה מִתּוֹךְ הַבַּיִת.

4וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים לֹא כְשֵּׁירוֹת וְלֹא פְסוּלוֹת. לֹא כְשֵׁירוֹת מִפְּנֵי הַפָּסוּל. וְלֹא פְסוּלוֹת מִפְּנֵי הַכָּשֵׁר.

5מַהוּ שֶׁיָּבִיאוּ מִנְחָה אַחַת וּתְהֵא קְרֵיבָה בְכָלִיל. תַּנֵּי. מְבִיאִין מִנְחָה אַחַת וּמַתְנִין עָלֶיהָ וּתְהֵא קְרֵיבָה בְכָלִיל. מַהוּ שֶׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי מְנָחוֹת אַחַת קְרֵיבָה בְכָלִיל וְאַחַת נִקְמֶצֶת וְנֶאֱכֶלֶת. תַּנֵי. מְבִיאִין שְׁתֵּי מְנָחוֹת אַחַת קְרֵיבָה בְּכָלִיל וְאַחַת נִקְמֶצֶת וְנֶאֱכֶלֶת. מַהוּ שֶׁיָּעִידוּ עֵדוּת אַחַת וְתַעֲלֶה לָהֶם עֵדוּת אַחַת. אוֹ יָיבֹא כְהַהִיא דָמַר רִבִּי זְעִירָא רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב אַסִּי. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ יִמְצְאוּ הָעֵדִים זוֹמְמִין אֵין נֶהֱרָגִין וְאֵין הַהוֹרֵג נֶהֱרָג. אַף הָכָא כֵן.