יוסף אבן יחיא על אסתר ג:ז

1ולהיותו יועץ חכם חרשים חשב בדבר וזכר כי היהודים היו כמאז עם ה׳ ובכחו הגדול השמידו עם עמלק. ולכן אחז הדרך הראשון מאבותיו לבקש דרך ללחום את מושל ישראל ואלהיו. כאשר עשו בצאת בני ישראל ממצרי׳ אשר יצאו עליהם למלחמה עם בחירי עם אשר כפי מזלם היו נגזרים לחיים בשנה ההיא. ולכן נאמר ויחלוש יהושע ולא נאמר ויהרוג וכאשר פירשנו. וכן גם הוא בחדש הראשון לשנה לחשבון צאת בני יש׳ ממצרים שהוא ניסן אשר אז עלה עליו רוח כוס החימה. אשר היה בשנת שנים עשר למלכות אחשורוש . והחמישי למלכות אסתר. הפיל גורלות כמשפט הקוסמים. ואולי כי היה גורל החול או אחר כמשפטם.

2מיום ליום ומחדש לחדש. ר״ל לבחור היום והחדש היותר נאות כפי המזל להזיקם. וכפי דעת חכמינו ז״ל התחיל להסתכל בימי השבוע. וראה יום א׳ אשר בו נבראו שמים וארץ ובשביל ישראל נבראו וכאומרו אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. הפיל ביום שני שבו הבדיל הקב״ה בין מים התחתונים לעליונים. ומצא היות ישראל כמותם מובדלים מן האומות וכאומרו ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי וגומר הפיל ביום ג׳ שבו נבראו אילנות ועשבים וראה שיש מקלסין בהם להקדוש ברוך הוא וכאומרו ולקחתם לכם וגומר פרי עץ הדר וגומר הפיל ביום ד׳ שבו נבראו שמש ירח ומזלות ומצא שישראל נמשלו להן וכאומרו והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. הפיל ביום ה׳ שבו נבראו העופות. ומצא שישראל מקריבים מהם קרבן וכאומרו ואם מן העוף קרבנו. הפיל ביום ו׳ שבו נברא אדם הראשון ומצא היות ישראל משולין בו וכאומרו ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם וגומר. הפיל ביום ז׳ ומצא שאות היא בין הקדוש ברוך הוא ובין ישראל וכאומרו בני ובין בני ישראל אות היא לעולם ואחר שלא מצא לו גורל טוב כפי הימים התחיל לנחש בחדשי השנה והתחיל מניסן ומצא שבו אל הוציאם ממצרים בכחו הגדול. ומצא באייר שנקם נקמתם מעמלק אשר קרם בדרך בימי משה רבם. ומצא בסיון שבו קבלו התורה בסיני. ומצא בתמוז תשועת יהושע וניצוחו לאדוני צדק והורם וזולתם מהמלכים. ומצא באב שנצחו את מלך ערד בימי משה רבם. ואף כי בו נחרב הבית אשר למענו מתענים בט׳ בו. ראה כי סופו להיות ששון ושמחה ליש׳. ובט״ו בו בנות יש׳ היו יוצאות בתופים ובמחולות ועושין שמחות גדולות. ומצא באלול שנצחו את מדין ועמלק בימי גדעון בן יואש. ומצא בתשרי שעשו חנוכת הבית ונתחדשה הממלכה בימי שלמה. ובו ראש השנה וכיפור וסוכה. ומצא במרחשון השלמת בית המקדש. ותולדת יצחק עולה תמימה בו. ומצא בכסלו וטבת שנצחו סיחון ועוג ושנקהלו כל ישראל וביאר להם משה רבם התורה. ויחפש באדר ולא מצא היות בו שום תועלת לישראל. ואדרבא מצא פגע בו כי בח׳ בו נפטר משה רבם. ולכן גזר אומר היותו החדש היותר טוב בעדו לבחור היזקם בו. ובפרט כי אחרי הסתכלו גם במזל כל חדש. וראה כי לכל המזלות היה מבוא בתועלת האומה יש׳ זולתי לדגים שהוא מזל חדש אדר ודימה כי שמו יורה על מהותו ובו יאחזו יש׳ כדגים במצודה ונחש ומצא היות היום י״ג בו מוכן לפורענות ישראל חס ושלום. ולא זכר הרשע כי אין מזל ליש׳ כשעושים רצונו של מקו׳ וכאומרו ומאותו׳ השמים אל תחתו ואם מת משה באדר גם בו נולד ויהי לישועה לאומה יש׳ בכללות׳ ולכן אחרי נחשו ביקש להשמידם באמצעות רכילו׳ ולשון הרע וכאומרו.