יוסף אבן יחיא על אסתר ג:ח

1ויאמר המן למלך אחשורוש וגומר ישנו עם אחד ר״ל עם מיוחד בדיעותיו ומעשיו מכל הזולת. ואינם אוכלים ושותים ומתחתנים עם זולתם. והם מודרי הנאה מהכל.

2ומפוזר. שאין לפחוד פן ביום אבדתם יעשו המיה במלכות וילחמו נגד הקמים עליהם. כי לא ישמע קול הברה באבדתם להיותם מפוזרים זעיר שם זעיר שם.

3ומפורד כי לא תחשוב שתעשה קרחה במלכותך. להיות כי אף שהם מפוזרים. נמצאים מהם בעיירות רבות קהילות מד׳ או ה׳ אלפים בעלי בתים. כי אינינו ככה. אבל פיזורם הוא בפירוד נפלא. כי יש מהם מעט קט מפה ומפה שקיבוצם לא יעשו כל שלם.

4וגם לא תחשוב שאותו המעט מהמפורד יעש׳ רושם העדרו. להיותו דרך משל בכפרי׳ או בדרכי׳ כנהוג באטאליאה אשר יש בדרכי׳ כפרים מי׳ בעלי בתים או יותר. או בעלי בתים נפרדים בדרכים אנה ואנה. אשר הם לתועלת נמרץ. לבטל הליסטים שבדרכים ולהמציא צרכם לעוברי דרך. כי אינינו כן אבל פירודם הוא בין העמים. כי אינם יושבים רק בעיירות הגדולות והם חשובים בם כטיפה בים. והם בכל מדינות מלכותך. כי נתפשטו בכל העיירות. ולכן אם מישיבתם בארצך יולד נזק. יהיה הנזק כללי וימשך בכל מלכותך ולא ימלט אפילו עיר אחת מפגעם.

5והנה בודאי הוא כי יולד נזק מישיבתם בארצותינו. וזה להיות כי דתיהם שונות מכל עם. כי כל אומות מלכותך אף כי הם שונים זה מזה. יתאחדו לאכול ולשתות ולהתחתן ולהיות לעם אחד כדי לעשות רצונך. מה שאלו אינם אוכלים מאכלי זולתם ואינם אוהבים זולתם. ותמיד מרמים לזולתם ונושכים אותם בנשך ובמרבית. ואלו היה מבקש מלך גדול בת הדיוט מהם לא היה רוצה לתתו לו. ואלו היה אחד מהם מת ברעב. והמלך מאכילו ממאכלו לא היה אוכלו וכן אלו היה משקהו לא ישתה. ביום שבתם חגם חדשם ומועדם ימשך נזק גדול למתעסקים בהם. כי יאמרו לסוחר המתן כי שבת הוא מועד הוא. והסוחר נחפז ללכת. או יאמרו לו המתן כי הוא בבית הכנסת בית תפלתם אשר מקללים בו כל האומות. ומתפללים על כניעת כל הגוים ושבירת מלכותם. והם קוראים שאר העמים טמאים. ועצמם קדושים. וכן סיפר לאחשורוש כל דתי היהודים וכלם דרשם בחכמתו לגנאי.

6ו דתי המלך אינם עושים שאם המלך גוזר להשתחות לשר מה על גדולתו מוצאים עלה להפר את בריתו לאמר איני יכול להשתחוות מפני העבודה זרה. ואם אחד מעבדיך ילך לאומן מהם לתקן כלי זיינו יאמר איני יכול כי שבת או מועד היום. וירבה בדברים עד שיעבור היום. מה שאם תצוה לכל הגוים שבמלכותך לעבוד עבודה ואפילו שיהיה נכריה. כלם כאחד תכף ומיד יעשו רצונך וישתדלו למהר עבודתך. באופן כי אין שום תועלת במציאותם. ואדרבא ימשך נזק רב וכללי כי להיותם מפוזרי׳ בכל המלכו׳. ואת דתי המלך אינם עושים. ילמדו מהם שאר האומות וכדאי בזיון וקצף למלכות ויבואו למרוד בך לחלוטין. ולכן למלך ולתועלת המשכו במלכותו אין שוה להניחם.