כל בו פ

1פ. דין הלכות עריות

2אלו הן העריות שנאסרו עלינו מן התורה אמו ואשת אביו וכלתו ואחותו מאביו ומאמו. בתו בת בתו. בת בנו. בת אשתו. בת בנה. בת בתה חמותו. אם חמותו. אם חמיו. אחות אביו בין מן האב בין מן האם אשת אחיו בין מאביו בין מאמו. ואחות אשתו בין מן האב בין מן האם. ומותר אדם באשת בן אחותו ובאשת בן אחיו.

3תנו רבנן אלו הן שניות דרבנן אם אמו אם אביו ואשת אבי אביו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם בין מן האב בין מן האם וכלת בתו.

4ומותר באשת חמיו ואשת חורגו ואסור בבת חורגו.

5כל העריות שלמעלה מי שעמד וקדש אחת מהן אין תופסין בה קדושין ולא צריכה גט הימנו. ואם הוליד מאחת מהן זהו ממזר אבל ודאי שניות דרבנן הכתובות למטה מעריות אף על פי שהן אסורות תופסין בהן קדושין וצריכה גט. ואם הוליד הולד כשר. ואפילו פנויה שזנתה ואינה יודעת אם עם קרובים זנתה שאסורין או עם שניים או עם רחוקין כגון זה הולד היוצא ממנה זהו שתוקי ואסור לבא בקהל ואם אמרה לכשר נבעלתי ונתנה אמתלא לדבריה מותר לבא בקהל.

6ואשת איש שזנתה לרצונה אסורה לבעלה בין שזנתה עם ישראל או עם עבד או עם גוי אבל לענין ולד אם מישראל בין באונס בין ברצון הולד ממזר ואם מגוי ועבד הולד כשר.

7אשה שהלך בעלה למדינת הים ושמעה שמת בעלה בעד אחד ונשאת תצא מזה ומזה. וכן אם נתגרשה בגט פסול ונשאת. ודוקא נשאת אבל אם נתקדשה מותרת לחזור לו. וכן אם נשאת על פי עדים ונמצאו שקרים מותרת לחזור לו.

8עד אחד נאמן בין באשת איש בין ביבמה ואפילו עבד ואפילו אשה חוץ מצרתה ויבמתה וחמותה וכלתה. ובת בעלה. וגוי נאמן במסיח לפי תומו. והיא עצמה נאמנת נמי היכא דלא שייך למימר כדרמי כגון מת בעלי במלחמה. ואשה שזנתה תחת בעלה בעדים או שלא בעדי׳ אסורה עליו אם קנא לה ונסתרה. ושמא הלכה כמאן דאמר קנוי על פי עצמו. ולכך אל יאמר אדם לאשתו אפילו בינו לבינה אם תסתתרי עם פלוני שמא תסתר ותהא אסורה לו. ולא יוכל לגרשה מפני תקנת רבינו גרשום. ויהיה עגון: