כל בו פא

1פא. הלכות עדויות

2אסור להעיד קרוב שנ׳ לא יומתו אבות על בנים וגו׳ ואפי׳ קרוב לערב פסול וקרובי הדיינין לפי הירושלמי ולפי ענין ההלכה. האחין זה לזה קרוין ראשוני׳ ובניהם שניים ובני בניהם שלישיים:

3פסק בספר המצות אבא דאבא כשר לדברי הכל. והר׳ יצחק אמ׳ דודאי פסול משום דהאב ובנו אין להם הפסק. פסק ר״ת דשלישי בראשון פסול וכדרך שאתה מונה בזכרים יש לנו לומר בנקבות. וכל אשה שאתה פסול לבעלה וכל איש שאתה פסול לו אתה פסול לאשתו חוץ מג׳ בראשון.

4והיכא דאיכא תרי בעל כאשתו יש פסול ויש כשר. כיצד שנים שלקחו שתי אחיות או אשה ובתה פסולין. זה לקח אשה וזה לקח בת אחותה וכן הנשואין בנות שתי אחיות או בנות שני אחים כשרים. והר״ף ז״ל כתב בעל כאשתו לא אמרינן כ״א מראשון לראשון ואשה ובתה נמי חשיב כמראשון לראשון. ע״כ.

5ואבי חתן ואבי כלה כשרין זה לזה ובין אחי האח.

6ואין אדם מעיד לאשתו ארוסה אבל לקרובים מעיד עד שישאנה וכל הקרוב באותה שעה ונתרחק כשר.

7והאוהב והשונא פסולין לדין וכשרים להעיד. והפסולין פסולין בין לזכות בין לחובה.

8ומי שהיה יודע לו בעדות על אחד ואחר כך נעשה חתנו פסול. ואם היה חתום בשטר הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידין עליו וכן בגזל.

9אבל קטנים ונעשו גדולים אין מעידין אלא על דברים אלו על כתב ידו של אביו ושל אחיו ושל רבו ועל פלונית שיצתה בהנומא וראשה פרוע ועד כאן היינו מהלכין בשבת ושאכלנו בקצצא של פלוני.

10וכל עדות שנראה שבעדו׳ זו יש הנאה למעיד פסול שאין לך קרוב גדול מזה שמעיד להנאתו.

11אסור להעיד שקר שנ׳ אל תענה ברעך עד שקר. ודוקא בב״ד אבל שלא בב״ד אינו אלא כמוציא שם רע בעלמא. ואסור להעיד רשע שנאמר אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס.

12וגם אסור לעד כשר להצטרף עם רשע אפילו העדות אמת כך כתוב בספר המצות. וקשיא היאך יכבוש עדותו. ויש לומ׳ שאינו אסור שלא יאמר הכשר אני ופלוני ראינו כך אלא יש לו לומ׳ ראיתי כך. וכל איש שעבר עברה דאוריתא פסול מדאוריתא. מדרבנן פסול מדרבנן ולמפרע הוא נפסל כאביי ופסול מדאוריתא לא בעו הכרז׳ ועדותו טוב עד שיכריזוהו.

13אלו הן הפסולין מלוה ברבית המלוה והלוה אבל העדים שמא כשרים שאינן סבורים לעשות רע וכל מי שאינו סבור לעשות רע כשר לעדות. ומפריחי יוני׳ ומשחקים בקוביא וסוחרי שביעית והיכא שיש לו אומנו׳ אחרת כשר.

14הוסיפו עליהן החמסני׳ והלוקחי׳ שלא מדעת בעלים והרועים אחד רועה בהמה גסה ואחד רועה בהמה דקה. אבל מגדלי בהמה גסה כשרין אפי׳ בחוצה לארץ: ומוכסין וגבאין פסולי׳ וסתם מוכס פסול וסתם גבאי. גנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב ובאריסין ובדבר מועט.

15ואוכלי צדקות של גוים אם אפשר לו להיות נזון בצנעה ומבזה עצמו בפרהסיא פסול ואם לאו כשר.

16והאוכל בשוק ועבדים וקטנים וחרשין וסומין בשתי עיני׳ ושוטי׳ כלן פסולין וסומא באחת כשר ומשומד לדבר אחד לא הוי משומד לכל התורה כלה והיודע בעדות קודם שנסתמ׳ ונסתמא פסול.

17ואימתי חזרת משחקי בקוביא משישברו פספסיהן מעצמן ויחזרו שלא ישחקו ואפי׳ בחנם. ומאימתי חזרת מפריחי יונים משישברו הכלי׳ שהן צדין ויחזרו בהן דאפי׳ במדב׳ לא עבדי. וכן טבח שבודק לעצמו ויצתה טרפה מתחת ידו פסול עד שילך למקו׳ שאין מכירין אותו ויוציא טרפה מתחת ידו משלו בדבר חשוב.

18ואסור לאד׳ לכבוש עדו׳ שנ׳ אם לא יגיד ונשא עונו דוקא בב״ד. אבל חוץ לבית דין לא. וכן אם השביעו עליו חייב קרבן. ודוקא בב״ד ודוקא ראויין להעיד כגון הפסולין. ומלך לא אמרינן. ואע״ג דאמרינן האי צורבא מדרבנן דידע דבציר מיניה לא ליזיל הני מילי לממונא אבל לאסורא אין חכמה ואין תבונה לנגד ה׳. נשלמו הלכו׳ עדויות: