קומץ המנחה ב:עא
קומץ המנחה · Kometz HaMinchah 2:71
Open in the reader →1ויקח מאבני המקום, המקום הוא בית אלקים אם כן האבנים אבני הבית ויעקב הוא שקראו בית רצה לומר מקום מוגדר ומוצנע כי הר ושדה יכול כ"א ליכנס בתוכן וכן מאברהם ויצחק יצאו עדיין פסולת כנ"ל אות ס"ה שטוענים לנו המים מה שאין כן יעקב בירור צמצום ההכרה דנוכח גמור בדרך הצנע שאין נגלה כלל לאו"ה אך מטתו שלימה רק ישראל ופריץ חיות בל יעלנה וזשז"ל שלקח האבנים להשמר מן החיות וישם מראשותיו שהם שמירה לראשו כמ"ש (משלי) כי לוית חן הם לראשיך כי הראש שם ראשית המעשים במחשבה שבמוח ולכך שם אבני ויסוד הבנין להוליד בדומה מטה שלימה. וישכב שם שגם בשכבו ידע לפני מי כו' ויחלום שזהו מדרגת יעקב כנ"ל אות ס"א שמגיע למדרגת שא"צ עוד עבודה ויגיעה רק השכיבה גם כן טוב וזהו בבית ששם המנוחה מה שאין כן בהר ושדה יגיעה ולכן אז"ל (סנהדרין נח) גוי ששבת חייב מיתה שזהו מדרגת שבת (שיצא משם יעקב וזהו באר שבע כנ"ל אות מ"ח) ושם אין מקום לגוי כנ"ל. וזשאז"ל אם מתאחות ב' אבנים יודע אני שאין בו פסולת היינו כי בנין הבית הוא על ידי התחברות האבנים זע"ז שכ"ז שלא נתחברו אין בו משום בונה וסותר כמ"ש בשבת (פ' הבונה) וכשאין פסולת אז הוא הבית שהוא היחוד הגמור בהצנע שהיחוד הוא שהשם יתברך מיוחד בכל העולם ואין עוד מלבדו שזהו הוראת הוי"ה (המורה ליעקב) שההוה דוגמת ההי' ויהיה הכל אחד אחר בריאת העולם כעד שלא נברא העולם וזהו יחוד שמע ישראל וגו' ישראל סבא שזהו מדתו אמת ואמונה ושוב אין מקום לפסולת כלל וזהו רמז יחוד ב' האבנים ומתאחים רצה לומר רומז לבורא ולנברא שמיוחד ועל ידי זה הוא בנין הבית שהוא העדר קריבת הפסולת לזה שהיא תאומתו כביכול כמו שאמרו ז"ל (מדרש שה"ש ע"פ קורות בתינו ארזים) מה התאומה כו' וכן האבנים המתאחים. וזשז"ל אותן האבנים כו' מה רטיבה הרטיב כו' צדיקים וצדיקות נביאים ונביאות (לשון זה רגיל אצלם כן גם בפ' ע"ז ע"ש.) כו' שמצד היחוד הזה שאז"ל ע"ז ביקש לדבר עם אוהבו בצנעא שהיחוד הוא בצנעא על ידי זה הרטיב שיצא ממנו צדיקים כו' כמ"ש בפ' מקום שנהגו (פסחים) שהבנים אמרו שמע כו' והאב ענה בשכמל"ו שהוא יחודא תתאה רצה לומר יחוד השכינה בתחתונים בקרב איש ולב עמוק שזהו וישכב וגו' שגם השכיבה כראוי עד שויחלום כו' שגם חלומותיו וכל דמיונותיו והרהורי לבו רק והנה ד' זהו יחודא תתאה של האב שמזה נמשך שהבנים אומרים שמע כו' שאין שום פסולת כנ"ל רק צדיקים כו' כי השכינה נקראת אני רצה לומר שהאדם מדבר אני ורצה לומר השם יתברך שהשם יתברך שוכן בקרבו ממש בקרבך קדוש ושכינה מדברת מגרונו וא"כ אם אני לי הרי הכל השם יתברך העושה והוא המוליד בדומה לו רק זרע קדש: