קונטרס זיקה לד
קונטרס זיקה · Kuntres Zikah 34
Open in the reader →1לד) והנה בדף מ"א ע"א אמרינן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה כו', מתה אשתו מהו ביבמתו, רב ור"ח דאמרי מתה אשתו מותר ביבמתו, דהואי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון, ומתיב רב המנונא מהך דתניא בברייתא (והמציין ציין למשנה כ"ט ובדותא היא) ג' אחין ב' נשואין כו', ועשה בה מופנה מאמר, ואח"כ מת אחיו השני, ואח"כ מתה אשתו אחריו, אותה יבמה חולצת ולא מתייבמת. והנה פשטיות הברייתא משמע דסברה יש זיקה, וא"כ קשה למי לי עשה בה מאמר, אף אם לא עשה מאמר ג"כ מתסרה משום אחות זקוקתו, ועיין תוספות (שם ד"ה עשה). ואפשר דאתיא כר' שמעון, דסבר (שם כח, ב) דשתי אחיות שנפלו משני בתים לפני יבם אחד פטורות מן החליצה ומן היבום, לכן אם לא עשה בה מאמר פטורה מן החליצה ומן היבום, כיון שנפטרה שעה אחת פטורה, ודוקא כי עשה בה מאמר, דקונה ומשייר, ובמקצת הוה ככנוסה או כארוסה, ולכך גם הזיקה לא פקעה. ולפ"ז מוכרח ע"כ דלאו בכל מילי סברה כר"ש, דלר"ש ספק מאמר קונה קנין גמור או לא קני כלל (שם יט, א), דא"כ ממ"נ תסגי בגט לחוד, אי לא קני כלל הרי כבר פטורה, ואי קני קנין גמור אינה צריכה רק גט, ודוק. ולפ"ז מה דאסורה בחיי אחותה הוי דאורייתא, ושפיר אמר ר"א הוא דאמר כיון שעמדה עליו באיסור שעה אחת, היינו גבי דאורייתא, אבל בכ"ז הוא זר בעיני. לכן בפשוטו אמינא דהגמרא סוברת כיון דאמר ר' אליעזר לקמן (קט, א), וכן המגרש היתומה והחזירה כו' ור"א אוסר, הרי אף על גב דלא עמדה עליו באיסור שעה אחת מן התורה, דקדושי קטנה הוי דרבנן, ולא הואי רק גרושת אחיו מדרבנן, בכ"ז אוסר, ה"נ כי הואי אחות זקוקה דמתסרא מדרבנן פעם אחד אסורה ועומדת עליו לעולם ועיין מהרש"א, והנלע"ד כתבתי בס"ד, ודוק: