קונטרס זיקה ד
קונטרס זיקה · Kuntres Zikah 4
Open in the reader →1ד) והנה לשיטת הירושלמי בכמה דוכתי דאם מת היבם או היבמה פקע זיקתה למפרע, א"ש, מה דמצאנו דהירושלמי מייתי הך פלוגתא אליבא דר"ש אם פליג בנולד ולבסוף ייבם ומסכים לזה דפליג גם ארישא וכר' הושעיא, ובכ"ז מייתי הך ברייתא דמתניא בתלמודין (דף י"ט ע"ב) חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה וצרתה חולצת ולא מתייבמת, שאינה מתייבמת דילמא קנה בה מאמר וכבר נפטרה בחליצת בעלת מאמר, וחליצה צריכה שמא לא קנה בה מאמר והוה א"א שלא היה בעולמו, ולא אמרינן דכיון דזיקה ככנוסה דמי א"כ תיפטר צרתה בחליצת בעלת המאמר, אבל לפי סברתו דוקא בנולד ולבסוף ייבם קא שרי ר"ש, דכיון דיבם אותה חזינא שהזיקה באה אל תכליתה היינו היבום ונמצאת דהיתה זקוקה מעיקרא לזה האח, וא"כ כי נולד האח הרי כבר התחיל הזיקה והנשואין של האח שהיה בעולמו והוי כמו ייבם ולבסוף נולד ממש לגמרי. אבל בהך ברייתא דעשה בה האח השני רק מאמר, ואם נאמר דמאמר לא קני הרי כאן דמת פקעה זיקתו מעיקרא ולכך הוי ערוה לזה האח הנולד שאינה באה לו כלל מזיקת האח השני רק מהראשון שלא היה בעולמו והואי ערוה כשמת האח להירושלמי כמו לתלמודא דידן בלא מית ולא ייבם ופשוט לע"ד. ולקמן קאמר הירושלמי על מתניתין דשתי אחיות שנפלו לפני יבם אחד דפטורות לר"ש קאמר דפטורה השניה, [וכמו דבעי תלמודא דילן לומר בדף י"ט לר' הושעיא], בכ"ז כי מתה הראשונה השניה מותרת עיי"ש ודוק, ועוד יבואר לפנינו דברי הירושלמי תמן בס"ד: