לחם שמים על משנה ברכות ז:א
לחם שמים על משנה ברכות · Lechem Shamayim on Mishnah Berakhot 7:1
Open in the reader →1אין מזמנין עליהם. עמ"ש בס"ד בחיבורי לטא"ח סי' קצ"ו שם פירשתי משנתינו בדרך חדש נכון מאד לא שערוהו הראשונים ז"ל. וביארתי דבדווקא נקט אין מזמנין אע"ג דלזמנין מברכין נמי לא. מ"מ הא אצטריכא ליה דאע"ג דזמנין ודאי מברכין. אפ"ה מזמנין לא ודווקא עליהם. אבל איהו מצי מזמן לפעמים באוכל דבר איסור. ואע"ג דבשמש שאכל פחות והכותי. ודאי זמוני אינהו נמי לא. אטו בחדא מחתא מחיתינהו הא כדאיתא והא כדאיתא. ואיידי דחשיב הני דאין מזמנין עליהן נקטינהו לכולהו אע"ג דלא שוו להדדי בהא. דאית מנייהו דמזמנין לעצמן ואית מנייהו דלעצמן נמי לא. והא במתני' דלקמן מני תו הנהו דאין מזמנין עליהם ואפ"ה קיי"ל דמזמנין לעצמן כדאי' בגמרא [דף מ"ה ע"ב] ע"ש באורך ותמצא נחת בעזה"י:
2משנה לחם ודמאי פריש הרע"ב דרוב ע"ה מעשרין. ר"ל דה"ט דאמרינן הכא מגו. דאילו לאו הכי. לא הוה מהני ביה מגו. כיון דמחוסר מעשה. ולא ממילא קאתי ומקלע שריותא. כבעלמא. דהיינו טעמא דטבל לא מהני ביה מגו. וכ"ש דלא מהני במידי דתלי בדעת אחרים. כמ"ש בס"ד במו"ק (סקצ"ו) יע"ש. והיינו נמי דאהני לעניים דמוכלינן להו דמאי. והיכי אשכחן דכוותה. דספינן להו איסורא. אלא משום דבהו מוקמינן אדינא דאורייתא. דאזלינן בתר רובא בכל דוכתא. ועמ"ש שילהי פאה וריש דמאי בס"ד. ומ"ש למה לא כתב הרע"ב כאן הטעם דאי בעי מפקר. לדידי לק"מ. דאין כאן טעם אחר. כי זה צריך לזה. דמהיכא תיתי נימא מגו. ועניים גופייהו מ"ט שרו ביה. אי לאו משום דאזלינן בתר רובא.
3משנה לחם כזית יש לדעת. שאף למ"ד אוכל ירק מצטרף. וכן אפי' טבל בציר. מיהו שעור כזית בעינן בכל גוונא.
4משנה לחם פחות מכזית נ"ל דקמ"ל אף על גב דיש לו רשות לאכול כדי שבעו. ומה בכך. נימא דהו"ל כאילו אכל כזית. קמ"ל דלא מהני. וכ"ש לאינש אחרינא. דכל פחות מכזית. ודאי לא מידי הוא. וממשנה יתירא שמעינן לה. דבלא"ה הו"א. אינש דעלמא דקביע ואכיל. אפילו בפחות מכזית מצטרף.
5משנה לחם עמ"ש קול רמ"ז בצריכות בבא זו. ואין לו רמז ולא ציור. כדניים שכיב כתב לה. ודוק.
6משנה לחם והעכו"ם יש להוסיף על מ"ש בגמרא. דאצטריך נמי לישראל מומר. סד"א שחטא ישראל הוא. ומזמנין עליו. דהא אם קדש בת ישראל. קדושיו קדושין. קמ"ל לענין זמון אינו כן. אלא כל זמן שלא חזר בו. ועדיין עובד אלילים. אינו מצטרף. ובאמת שאפילו לענין חומר עריות. י"ל שאין לו דין ישראל. אם נשתמד לעבודת אלילים. כמ"ש בס"ד בשי"ע (סל"ב).
7משנה לחם והכותי עיין בקונטרס הקראים. כ"י באורך.