לחם שמים על משנה דמאי ב:א

1ואלו מתעשרין דמאי בכל מקום. כ' הר"ש אפי' מכזיב ולהלן. גם הרמב"ם פירש בין בא"י בין בח"ל. וז"ל בתי"ט. וא"כ פירות א"י שיצאו לח"ל חייבין בתרומות ובמעשרות. ובחיבור פסק [בפ"א מהל' תרומות הל' כ"ב] דפטורים אפי' מדבריהם עכ"ל:

2ולדבריו צ"ל דהכא בפלוגתא לא קמיירי כי היכי דלא תיקשי דברי הרמב"ם בפירושו וחיבורו אהדדי. אלא לאו משום דהכא לא נחית לפלוגי בין א"י לח"ל דפליגי בה תנאי בפ"ב דחלה [משנה א']. ותנא דידן אשמועינן דהני חייבין. למר כדאית ליה אפי' בח"ל. ולמר בכל מקום בא"י דווקא. ולא תידוק מהכא מידי דס"ל בפירו' שיצאו לח"ל חייבין. דמתני' דהכא תיתי ככ"ע. ולא מצינן למימר דהתם בחלה מדאו' פטורין. ואפ"ה רבנן גזור עלייהו. והכא מדרבנן הוא דחייבין אפילו בדמאי. דהא הרמב"ם אפילו ודאי לגמרי פטר בח"ל אף מדבריהם:

3איברא דלהר"ש איכא לשנויי דשאני הני דמתוך חשיבותן ניכרין שאין כיוצא בהן בח"ל. לפיכך גזרו עליהן אפילו דמאי. ולא תשמע מנה מידי לשאר כל הפירות הבאין מא"י לח"ל. ודילמא אף הרמב"ם אית ליה הכי ומחלק נמי כה"ג:

4ואיכא למידק שאר פירות נמי אמאי פטורי אפילו מדרבנן אטו מי גריעי מפירות ח"ל עצמן דמצינו דחייבין כדמשמע מאיסורייתא דחרדלא וכמה דוכתי כדאייתי הר"ש בפרק קמא דמכילתין. ואפי' למה שפירש שם הר"ש בשם ר"ת [פ"א משנה ג'] דפירות ח"ל בודאן דווקא הוא דגזר לא ניחא. דהא להרמב"ם אפי' בודאי פטורין פירות א"י שיצאו לשם. ומי לא עדיפי מפירות ח"ל עצמה דמחייבי בודאי כדאמרן:

5ונ"ל ליישב דהא דחייבין פירות ח"ל מדבריהם אינו אלא בנתמרחו ביד ישראל. ודפטרינן פירות א"י שיצאו. בדיגון גוי איירי. דאע"ג דבא"י מיחייבי [גיטין ד' מ"ז ע"א] דאין קנין לגוי בא"י לפטור מן המעשרות. היינו דוקא בדוכתייהו. אבל לכשיצאו מיפטרי דאפי' דישראל מדאורייתא מיהת מיפטר משום דרשה דשמה. ודגוי כי נפקו להו אפילו מדבריהם לא גזרו בהו דלא דמו לשל ישראל בח"ל. ושמא לפי שרוב הפירות היוצאין מא"י של גויים הן. פטרום לגמרי דאזלינן בתר רובא:

6ולא תקשי ממתני' דידים [פ' ד' משנה ג'] דאשכחן מצרים ובבל ועמון ומואב דחייבין במעשרות. והרי הם ח"ל ממש. שאין דנין ממעשה ישן מעשה זקנים ונביאים. ואותן מדינות קרובות מאד לא"י. משא"כ של שאר כל ח"ל שמא פטור לגמרי. ואפילו למאן דמחייב בכל מקום מדרבנן דווקא בשל ישראל דמיחלף בטבל גמור בא"י. ולא בשל גוי וה"ה בפירות א"י היוצאים לשם דפטורין אפילו מדרבנן. גם בודאי דלא מיחלפי כדאמרן ודמתני' דחייבין אפילו בדמאי. אי בעית אימא משום מינכרי גזרו בהו בכל ח"ל נמי. או דילמא ה"נ לא גזרו עלייהו אלא ביצאו לארצות הקרובות כסוריא ועמון ומואב. ואצטריך לאשמועינן משום דקמ"ל דאפילו ספיקן חייבין ומתעשרין דמאי בכל המקומות הנז'. ושמא אפילו בידוע שהן מירוח הגוי ודוק היטב: