לחם שמים על משנה דמאי ב:ג

1משנה לחם ולא מארחו בכסותו וא"ת וכי יארחנו ערום. דוק הכי. אבל מארחו אצלו בכסות של חבר.

2משנה לחם מ"ש תי"ט בד"ה להיות חבר. וא"ל ולחלק כו' דהא דא"צ לקבל טעמא מפני שאנו מאמינים לו. וא"כ הרגל למה. זו אינה סברא. שהרי אפי' כ"ג היה צריך הרגל תחלה שלא יטעה. כאותה ששנינו. כל ז"י הוא זורק ומעבירין לפניו אילים כו' כדי שיהא מכיר ורגיל. כ"ש שיש לחוש במי שאינו מדקדק ולא מכיר עד עתה. שלא ישכח לפרוש ולהזהר מע"ה. שהיה רגיל עמו עד הנה. הלא ודאי צריך הוא חנוך תחלה.

3משנה לחם שם בתי"ט. אע"פ שת"ח צריך קבלה (א"צ הרגל) כו'. כך צ"ל.