לחם שמים על משנה שבת יט:ג

1ספק. כתב הרע"ב ספק בן ח' ספק בן ט' דאילו בן ח' כאבן בעלמא הוא ואין מילתו דוחה שבת:

2צריך לומר דס"ל דמתניתין דלא כהילכתא. דדווקא בן ח' ודאי לא דחיא מילתו שבת. אבל ספק דחיא מילתו כדאסקינן בגמ'. מטעם ממ"נ אי חי הוא שפיר מהלינן. ואי לא מחתך בבשר בעלמא הוא. ומתני' דתנן ספק אין מחללין עליו. אליבא דר"א איתניא. דלא דחו מכשיריו. מיהא מילתו דחיא אליבא דכ"ע. ומכשירין אפי' בודאי לא דחו. לרבנן דקיי"ל כוותייהו. וזוהי דעת הטור ואינה מוסכמת. ולא ידעתי למה שתק בתי"ט ולא ביאר דעת הרע"ב שמחוסרת הבנה לכאורה:

3וא"ת בן ח' נמי לידחי מה"ט דאמרן. י"ל דשאני בן ח' דנפל גמור הוי. והוא כאבן שאסור להזיזו. ופשיטא שאסור למולו. אע"ג דאינו אלא מחתך בשר בעלמא:

4ואנדרוגינוס ביאורו כמספרו. כמ"ש בעזר אור. ועמ"ש בחיבורי לא"ח סי' תקפ"ט על המג"א: