לחם שמים על משנה שבת יט:ה
לחם שמים על משנה שבת · Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:5
Open in the reader →1משנה לחם שני י"ט של ר"ה הרמב"ם ז"ל בחבורו פסק די"ט שני של גליות נדחה מפני מילה שלא בזמנה. ומתניתין נמי דיקא. דנקטה י"ט של ר"ה דווקא. משום דקדושה אריכתא היא. כמ"ש הרע"ב. איברא הרא"ש בתשובה פליג עליה. ודחי להך ראיה. משום דתנא בא"י קאי. ונמשך אחריו הרב בש"ע לפסוק כמותו. ועם שמה שכתב הרא"ש להעמיד משנתנו בא"י. נראה שאינו דוחק כל כך. אע"ג דבעלמא תנן נמי דינא די"ט שני של גליות. בדוכתי טובא. מיהת הכא שבקה למתניתין. דדחקא ומוקמא נפשה בזמן שהיו מקדשין עדיין על פי הראיה. דחלו שני ימים טובים של ר"ה אחר השבת. דלא כדנקטינן בגולה לא אד"ו ראש. אפ"ה דוחק הוא להעמידה בא"י דווקא. מיכדי רבי הוא דסתמינהו למתניתין. דמיעוטא דמעוטא מישראל הוא דהוו בא"י בההוא זימנא. לא לשתמיט לאשמועינן דינא לכל ישראל שבגולה. ושאני קדוש החודש ע"פ הראיה. דאכתי הוה נהיג ביומי דרבי. ואפילו בכמה דורות אחריו עדיין היו מקדשין ע"פ הראיה. כדאיתא. ותו איכא למידק מדאיכפל תנא למנקט נמי דינא די"ט סתמא. מסתייה דלתני שני י"ט של ר"ה. דהו"א כסברת הרא"ש. משום דבי"ט דעלמא לא משכחת לה תרי י"ט בהדדי. ולאו ממילא שמעת לה. דלא שנא חד י"ט דעלמא. משני י"ט דר"ה. למאי אצטריך למתנייה. אי לאו לאשמועינן דבי"ט דעלמא לא משכחת טפי מאחד עשר. אפילו האידנא בגולה. על כן לענ"ד אין לזוז מדעת הר"מ ז"ל בזה. דהכי משמע ודאי פשטא דמתניתין. ולא יהא אלא מחלוקת שקול. בשל דבריהם הולכין אחר המקל. אפילו היו שקולים החולקין. גם נ"ל ברור שאף הרא"ש לא אמרה. אלא בשכבר עבר זמנה ודאי. הוא דלא דחיא. אפילו י"ט של גליות. שהעמידו חכמים דבריהם במקום מצוה שעבר זמנה. כי הכא בגוונא דאיירי במתניתין. מיהו היכא די"ט שני הוא ספק שמיני. כה"ג ודאי מודה דדחינן ליה משום ספק מילה בזמנה. דחביבא מצוה בשעתה. ואפילו בספיקה דחבוב מצוה בזמנה אזלינן לחומרא. דספיקא דאורייתא הוא. ודוק. והכי משמע לי לשון תשובת הרא"ש שהביא בב"י (י"ד סוס"ו) ודלא כהב"י דלא שאני ליה. יפסיק ותני לאסור בכל גוונא. ולא נהירא. ולכאורה היה עולה על דעתי לומר. דמר אמר חדא. ומר אחר חדא ול"פ. דאפשר הר"מ נמי לא קאמר אלא בספק. אבל בודאי שלא בזמנה. אימר מודה להרא"ש. איברא לא מיחוורא כולי האי.