לחם שמים על משנה שבת כד:ב

1מתירין ואפילו היה קשר גמור אין בכך כלום. כיון דאוכלי בהמה הן. דכוותה תנן בהדיא לקמן שילהי פרקין. ומדבריהם למדנו שקושרין:

2ואף למ"ד התם דלא שרי אלא בשל מצוה. הכא נמי מצוה היא להאכיל לבהמתו. ובזה א"צ למ"ש התי"ט. דבקשר המותר איירי. אלא בכל אופן הוי קשר מותר כמו בגמי:

3משנה לחם ס"פ בגמי. ועמ"ש בס"ד במו"ק סי' תרנ"א.

4משנה לחם לדקה צ"ע אם אפילו לדקה שבגסה. כגון עגל.