לחם שמים על משנה שביעית י:ז
לחם שמים על משנה שביעית · Lechem Shamayim on Mishnah Sheviit 10:7
Open in the reader →1משנה לחם כוורת ז"ל הרע"ב. ב) כשהוא מחוברת הכל מודים שהיא כקרקע. ואם מונחת על גבי יתדות. הכל מודים שהיא ככלים. לא נחלקו אלא שמונחת ע"ג קרקע. ואינה מחוברת. ע"כ. דבר זה חדוש הוא. שלא נמצא בפירוש הר"מ ולא בר"ש. והתימה שלא שת לבו בתי"ט לבארו מניין לו. כדרכו. שוב מצאתיו בפירוש הרא"ש. בודאי ממנו לקח רע"ב. אבל באמת לע"ד לא נהיר. ואף אם אמת הדבר. דבמחובר לקרקע כ"ע מודו. כדקיי"ל בעלמא. דמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. וה"נ משמע להדיא בהמוכר את הבית (דס"ו. כי משם לוקח פירושו של הרא"ש בכאן) אכן מש"ע דבמונח ע"ג יתדות לד"ה ה"ה ככלים. זהו כלל הצריך לפרט. לפי שאינו בהחלט. ואמנם פלוגתא דר"א וחכמים לדעתי. אינה אלא דווקא במונח ע"ג יתדות. דאל"ה. האיכא מקומו (כדאוקי תלמודא בהשולח. בעציץ נקוב. דנקיט בסיכי. מה"ט) דבכה"ג צ"ל דמודו רבנן דהויא כקרקע. לכן אשוב אתפלא מאד מתי"ט שכתב. בשם פירוש מאן דהו. דמיירי שאין המקום שאול לו (וגנוב הוא אתו מפירוש הרא"ש) וכתב עליו ופשוט הוא. ולא ידענא מאי פשיטותא. איפכל תנא לאשמועינן כה"ג. (וכי יש לך אדם שאין לו מקום להעמיד כוורת) וכל כי ה"ג לאו במקומה עומדת. ותו אי הכי. מאי דוחקיה דתלמודא. לאוקמה בדנקיט בסיכי. אבל באמת בעל פירוש הנ"ל לא חש לקמחיה. אלא ודאי הכא במאי עסקינן. אפילו בקרקע דלוה. ובמונח ע"ג יתדות דווקא. ומשום דאינו נקוב. פליגי רבנן. הא בנקוב. אפי' רבנן מודו דכקרקע דמי. וזה ברור מאד בס"ד.