לחם שמים על משנה שביעית ה:ו
לחם שמים על משנה שביעית · Lechem Shamayim on Mishnah Sheviit 5:6
Open in the reader →1אבל מוכר הוא מגל יד. וטעמא שאין אסור אלא הרבה. לשון התי"ט וכתב הרמב"ם כו' דכל הספיחין אסורין באכילה ובכללן תבואה וקטנית וכו'. וא"כ הך מגל יד דקצירה לאו לענין תבואה וקטנית דדרך לקוצרם דהנהו אסור לקוצרן כדלעיל מ"ד עכ"ל:
2ולענ"ד אין צ"ל כן דאף לפי מה שכתב הרמב"ם דספיחי תבואה וקטנית אסורין באכילה [פ' ד' הל' י'] במה דברים אמורים בשגדלו בשביעית. אבל אם הביאו שליש לפני שביעיא. כבר ביאר הרמב"ם ז"ל שם [הל' ט'] שיש להם כל דין פירות ששית. אע"פ שקוצרן ואוספם בשביעית:
3א"כ הא משכחת לה נמי דבעי כלי קצירה לתבואה וקטנית דהיתר. וכה"ג אפשר דאפי' טובא נמי שרי. אחר שיש להן כל דין פירות ששית שיכול לאוספן הרבה ולאוצרן. מסתברא דאף קצירה מרובה לא נאסרה בהם. שאין איסור קצירה בשביעית אלא בפירות שביעית:
4ואם אעפ"כ אסור לקצור הרבה. גזרה דרבנן היא. אבל מ"מ קצירה מועטת לא ס"ד דליתסרא בהו:
5ומ"ש דהנהו אסור לקוצרן ר"ל תבואה וקטנית כיון דדרך לקוצרן כדלעיל מ"ד. הוא תמוה מאד שעירב ב' דברים שאין להם ענין זה לזה. דהיכן נזכר לעיל מ"ד מתבואה וקטנית שדרך לקוצרן. והלא בלוף איירי שהוא ממיני ירקות. ולא נאסר מפני שדרך לקוצרו. אלא ודאי אין דרכו בקצירה כדכתיבנא ומשום דאורחיה בעקירת השורש. משו"ה בעי שינוי בעקירה דווקא. וקצירה אפי' כדרכה איכא למימר דמשתריא ביה וכמ"ש לעיל. ותבואה וקטנית דאסורין בקצירה. לאו ה"ט משום דדרכן בכך ובעו שינוי. דהא אפי' ע"י שינוי לא אשתרו ספיחי שביעית. ע"כ אין עיקר לדבריו הללו ומיחוורתא כדאמרן: