לחם שמים על משנה תרומות ו:ג

1הוא משלם את הקרן. דמי תרומה כ"פ הרע"ב. וזה דבר תימה בעיני כי היאך א"כ יתקיים המקרא ונתן לכהן את הקודש. שגזרת הכתוב היא דווקא דבר הראוי להיות קודש [פ' ו' משנה ו']. ואין לומר שהפועלים יתנו היתרון ששוין החולין יותר. דהא בדברי ר"מ לא אתפרש אלא חומש לפועלים:

2ושוב עיינתי בפירוש הר"ש ונראה שדעתו לפרש ע"פ הירו' שגם ר"מ סובר דבע"ה שמשלם הקרן. ר"ל חולין מתוקנים והוא הנכון. דודאי לא סגי בלא"ה כנז'. והכי דייקא נמי מתני' דרישא דומיא דסיפא. ועל כרחך משלמין הקרן דקאמרי רבנן בחולין מתוקנין כדינו מיירי. הכי נמי משלם הקרן דר"מ דכוותה:

3והיינו דאיכא בינייהו דלר"מ בע"ה חייב לטפל עצמו בתשלומין לקנות או ליתן משלו החולין שצריכין לשלם. ולרבנן אפועלים רמי. ובע"ה מצי למיפטר נפשיה בדמים. שנותן להם דמי חולין הראוין לתשלומיהן והם מטפלים לקנותן:

4ולענ"ד דאיכא תו בינייהו ואיפכא מדעת הרע"ב. אלא לר"מ ודאי בע"ה משלם כל הקרן חולין מתוקנים. כדקאמר הוא משלם את הקרן סתמא. ולרבנן לא מיבעי ליה לשלומי אלא דמי סעודתן בלבד שהיתה של תרומה. ואינו משלם כ"א מה שהזיק בלבד:

5והא דפריך בירו' והרי אכלו ומשני נפשו של אדם חותה בטבלים. אליבא דר"מ איתמר דס"ל בע"ה משלם כל הקרן. וקשיא ליה אמאי והלא לא נתחייב להן כי אם אכילה. והרי האכילן. והוכרח לתרץ נפשו של אדם חותה. אבל אליבא דרבנן אין צורך לומר כן דלטעמייהו דרבנן (לפום מאי דפרישנא) הכי נמי דסגי במה שהאכילן תרומה ואינו משלם אלא דמיה בלבד: