לחם שמים על משנה יומא ה:ב

1אבן היתה שם. באמצע בית קה"ק. ומה שהקשה בתי"ט גם על הרמב"ם גם על התו':

2נ"ל ליישב דהרמב"ם אליבא דפשטיה דקרא קאמר. כיון שהאריכו הבדים עד הפרוכת. צ"ל שהיו נשמטין לצד מזרח עד שנגעו בפרוכת ולא דרך נס כמ"ש התו' במנחות. [דף צ"ח ע"ב ד"ה דוחקין]. ואורך הבדים י' אמות. א"כ על כרחך כל רחבו של ארון משוך מאמצעו של בית קה"ק כלפי מערב. ומערבו דקאמר הרמב"ם ר"ל מן האמצע לצד מערב היה נתון. שחצי הבית לאותו רוח קרוי מערבו:

3אי נמי אפי' אליבא דברייתא דמקום ארון אינו מן המדה. נמי אתי שפיר. ואע"ג דלכל ארבע רוחותיו היה לו עשר אמות. מכל מקום מתחלה נתנוהו מן האמצע ולהלן לצד מערבו. כדי שיהא עומד במערב. וגם לשיגעו בדיו בפרוכ' כשישמטום משם להלן. ונס דמקום ארון אינו מן המדה. עשה אח"כ שגם לרוח מערב היה לו עשר אמות כבשאר רוחות. וסמך לו הרמב"ם עמ"ש רז"ל שכינה במערב. ויתקיים המקרא של הארכת הבדי' ג"כ כפשטו וק"ל:

4אמנם התו' דפ' לא יחפור בשם ריצב"א [דף כ"ה ע"א] שכתבו הארון שהשכינה בו במזרח בקה"ק היה. נלע"ד פשוט דמודו בהא דארון באמצע בקה"ק ממש היה עומד. ולא נתכוונו אלא לומר ששכינה היתה במזרח הארון. ששם כפורת וכרובים ובין הבדים שכ"ג ביוה"כ עומד שם. (ולדברי ר"י דפ"ג דמנחות [דף כ"ז ע"ב] אין חייבין מיתה כי אם על אותו מקום) ולא עמד במערבו. מכאן ששכינה במזרחו של ארון. דוק בלשונם ותראה:

5ומסייע להו קרא. דהיינו דמסיימי דכתיב ונועדתי לך שם מעל הכפורת וגו'. דהא בהדיא שעיקר השראת שכינה במזרח הארון מקום כפורת וכרובים. ואי לאו להכי. למאי מייתו ליה להך קרא. אלא ודאי כדפרישנא ודוק. וזה ברור לדעתי בכוונת התו' ולק"מ:

6משנה לחם משנטל הארון עמ"ש בס"ד במהדורא לקונדרס בנין בית הבחירה שלי פ"ד. ולפמ"ש שם. קשיא טובא אמ"ד ארון גלה לבבל. ויש ליישב למצוא פשר דבר. שדברי אלה ואלה דא"ח צדקו יחדו. כי מ"ד הכי. מודה נמי בארון שעשה בצלאל. שבו לוחות מונחות. שלא ירד לבבל. אלא נגנז במקומו. וכי קאמר. בארון עץ שעשה משה. שהיה יוצא עמהם למלחמה. כמ"ש רש"י. נמצאו כל דברי חכמים קיימים. וסתמי דמתניתין דהכא ודשקלים. נמי לא קשיין אהדדי. דקבעי רבי לרמוזי לתרוייהו דקושטא נינהו. איברא מ"ד נגנז. ודאי פליג בהא. דס"ל אפילו ארון של משה לא גלה. אלא נגנז עם של בצלאל כאחד. ובהא סלקא שמעתא הכא.