לקט יושר, חלק א (אורח חיים) כ

1וזכורני שהיה מקומו בביהכנ"ס בניאושטט בצד צפון 1 כנגד הארון. על ספסל קטן שקו' בל"א זירעל 2 זידעל. , ופניו כנגד הארון העומד בצד הארון האמצעי ואחוריו כנגד העם. וכן מצאתי בא"ח בס' צ"ז שצריך קביעות מקום כמו הקרבנות וכו', ואע"פ שכתב א"ח בס' קנ"ג 3 לפנינו ק"ן. הזקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי היכל וכו'. וזכורני שא' לא מסתייע מעולם כשאני מתפלל י"ח ששמעתי יהא שמיה רבא או קדושה מאחד מן הקהל שיודע לכוין ודו"ק. [מצאתי מזה בא"ח בסי' ק"ה 4 לפנינו ק"ו וכפי הנראה גריס כהנהו נוסחאות שהעיר עליהם הב"י כאן ובסוף סי' ק"ד. המתחיל כל הפטורים מק"ש וכו', ומסתמא אמ' דלעיל אם צריך לשתוק ולשמוע].

2[שאלת י"א, כתב 1 פסקים וכתבים סי' ק"י ועי' ב"י סי' קי"א. הר"ר בנימין כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורג], החזן כשמחזיר י"ח בקול רם קודם שהתחיל אם אומר בנחת שומע תפלה 2 שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו כי שם ד' אקרא וכו' עיין בטור סי' קי"א. כו'. נראה דהש' שפתי תפתח יש לו לש"ץ לחזור ולומר, משום דאמרינן פ"ק דברכות 3 ד' ט' ע"ב. כיון דתקינו רבנן בתפלה כתפלה (דאריכתא) אריכתא דמיא, אבל שומע תפלה הואיל וכבר אמר קודם תפלתו אין צריך לחזור ולומר אפילו במנחה ובמוסף, מסתמא ה"ה שחרית וערבית שלא אמרו בתחלה קודם תפלת עצמו 4 שצריך לסמוך גאולה לתפלה. דלא מפלגינן.

3וזכורני ששוחה כשאמר זכרינו כשחזר בתפלה, וכן למי כמוך, ואפילו מקצת מן הקהל שוחין עמו. מצאתי מזה בא"ח בסי' קי"ד וז"ל: אבל באמצע יכול לשחות, [הלכך אותן ששוחין בר"ה וביוה"כ כשאומרים זכרינו ומי כמוך כו'].

4העתקתי ממהר"ר יודא יצ"ו אוברניק שהעתיק מליווא חרש. אמר הגאון זצ"ל ש"ץ שהיה בדעתו שלא להוציא אחד מן הקהל בתפלתו אז כל הקהל אינו יוצא. 1 וכ"ה בהגהות מנהגים ישנים לר' יצחק אייזיק טירנא מנהג של ר"ה הגה ק"ג וז"ל: ש"ץ שאינו מוציא אחד מן הקהל אפילו האחרים לא יצאו (מהרי"ש), הביאו בד"מ סי' תקפ"א סק"ב. הואיל ובטל שליחותו במקצת בטלה כולה. זכורני שאמר שביקש מוהר"ר מיישטרלין יצ"ו לאמר בג' ברכות ראשונות 2 בימים נוראים. כמו שכתוב בקבלה בימים נוראים, ולא רצה הגאון ז"ל. ואמר אם תרצה לאומרו אמור כשאתה מתפלל בלחש, ואל תאמר ברבים בקול רם! ולפי השמועה משמע שאין טוב לאומרו אפי' בלחש, [מצאתי מזה בא"ח בסי' קי"ד וז"ל אבל מדברי הרמב"ם ז"ל משמע שאסור בכל ענין וכו'].