לקט יושר, חלק א (אורח חיים) כא

1ושאלתי לו למה אנו אומרים בברכה ראשונה וזוכר חסדי אבות ולא אבותינו? ואמר שאבות קאי נמי אשאר אומות משום דזה הברכה שבח היא. פעם אחת בפ' פרה סיים החזן ברכה הראשונה מגן אברהם ולא אמר קרובץ. ואמר לש"ץ [הוי] מתחיל אתה גבור ואמור שאר קרובץ במקום השייך. וכן שמעתי ממנו שפ"א בר"ה שהחזיר מוה"ר מיישטרלין 1 מיישטרלן. יצ"ו התפלה של י"ח ואמר האל הקדוש. ואמר הוי חוזר לתחלת ברכת מגן, ואמור זכרנו ומי כמוך ואל תאמר קרובץ בג' ברכות הראשונות אלא הקרובץ השייכים אחר הג' ברכות. וזכורני פעם אחת ראיתי בתפלה של קהל בניאושטט, שכתוב בה אתה גבור לעולם, והשם שכותב בכאן כתוב בא"ד 2 עי' עטרת זקנים או"ח סי' קי"ד. ואמרתי זה להגאון זצ"ל ולא אמר לי דבר, וכן מצאתי בתפלה אחרת.

2האשירי כתב בריש מס' תענית 1 סי' א'. כתב אבי העזרי שאם סיים ברכת מחיה המתים ולא הזכיר משיב הרוח ועדיין לא התחיל אתה קדוש, אין צריך לחזור אלא יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם ומתחיל אתה קדוש, וכן בשאלה ע"כ. וכן מצאתי בא"ח בס' קי"ד, וז"ל כתב אבי העזרי אם שכח מלהזכיר עד שסיים מחיה המתים, והזכיר קודם שהתחיל אתה קדוש אין צריך לחזור וכו' (וכן מצאתי בס' אשירי בריש מסכת תענית) וזכורני שאמר ובדברי קדשך ולא קדשך.

3וזכורני שאמרתי גואל וחזק אתה. וא' לי למה אמרת וחזק? אמור חזק אתה בלא וא"ו. [העתקתי מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתיק ממוהר"ר פנחס יצ"ו ששמע מן הגאון ז"ל, שפעם אחת שכח ותן טל ומטר קודם שהיה יום ס' מע"ל מן התקופה. ואמר 1 ולא חזר כי אמר. כדי הירושלמי 2 שהביא אבי העזרי והעתיקו הרא"ש במס' תענית פ"א סי' ד' ועי' בטור סי' קי"ז, ובפר"ח שם כ' וז"ל: פסק אבי העזרי וכו' ואעפ"י שלא נהגו כן יש מי שלמד מדבריו שאם לא שאל ביום ס' ואם נמנה מעל"ע אין הס' נשלמים בעת שמתפלל אין מחזירין אותו וכו' ועי' בפרמ"ג שם. לסמוך עליו בשעת השכחה]. הצבור היה מתחיל שאלה להזכיר בערבית, והוא שכח להזכיר שאלה בערבית 3 וכן העלה בשו"ת ר' חיים כהן סי' ב' דאם שכח בתפלת ערבית ותן טל ומטר א"צ לחזור ולהתפלל. ואינו חוזר ומתפלל. ונוהג השמש באושטריך לקרות שאלה קודם י"ח ברכות בערבית, וכשהשמש היה ש"ץ קרא לפני ברכו. ואמר בברכה י"ד מהרה לתוכה תכין ולא יכון כי כן כתוב בתשובת אשירי.

4[כתב הח"ר יעקב בן מוהר"ר מיישטרלן יצ"ו], אשר כתב דכל הדעות כתבו בברכות האמצעות אם טעה בהן חוזר ואומר במקום שנזכר אפילו שלא על הסדר. וק' לך על זה ממסכת מגילה 1 ד' י"ז ע"א הקורא את המגילה למפרע לא יצא ותנא עלה (שם) וכן בהלל וכן בק"ש וכן בתפלה. ולא דקדקת יפה בחבורים, דאדרבה רוב הדעות לא ס"ל הכי רק באו"ז במסכת מגילה 2 סי' שע"ד. כתב, דר"ת סבר הכי וכתב דרש"י לא סבר הכי. ובאשירי בפ' אין עומדין 3 סי' ך. כתב דאדרבה דרש"י סבר הכי, ותוס' 4 ברכות ד' ל"ד ע"א ד"ה אמצעיות. מק' עלה ממסכת מגילה כמו שהקשה, ומפרשי' בשם רשב"ם דאין לה [סדר], פי' שיצטרך להתחיל באתה חוננתנו כמו בג' ראשונות, וכן איתא בגמ' ריש פ"ב דמגילה 5 ד' י"ז ע"א ושם ע"ב בתוס' ד"ה הסדיר.

5ואחר שסיים תפלתו בין ביחיד בין בצבור, היה כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת, ולא אמר שום דבר. ועקר רגל של שמאל תחלה פסיעה אחת ואח"כ עקר של ימין עד כנגד שמאל. וכן עשה עוד ב' פסיעות, ואח"כ הופך פניו לצד שמאלו 1 עי' תה"ד סי' י"ג. ואמר עושה שלום במרומיו. וכשיאמר יעשה שלום הופך פניו לצד ימינו. כשהוא ש"ץ אמר ואמרו אמן והיה כורע לפניו, אבל כשמתפלל ביחידי אמר ועל כל ישראל אמן, ולא אמר ואמרו. וכורע וזוקף ועמד שם עד דמטי ש"ץ לקדושה וחוזר למקומו שמתפלל שם. וכן מצאתי בא"ח בסי' קכ"ג וז"ל וכורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת, ובעודנו כורע קודם שיזקוף יטה בראשו לצד שמאל וכו', וכתב עוד וי"א עד דמטי ש"ץ לקדושה וכו'.