ליקוטי מוהר"ן, תנינא סח:ג

1וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְהַתַּלְמִידִים יָאִירוּ יוֹתֵר לְתַלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר, שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ וְיַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְתַלְמִידֵי תַלְמִידָיו יַעֲשׂוּ יוֹתֵר תַּלְמִידִים, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מֹחוֹ גַּם לְמַטָּה לְעוֹלָם וָעֶד.

2וְכֵן הַבָּנִים צְרִיכִים גַם־כֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר זִכְרָם לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְכוּ'. כִּי זֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּבְחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא:

3(עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר "וַיְהִי מִקֵּץ – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" (בְּסִימָן ז), עַיֵּן שָׁם, כִּי שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב.)