לשכת הסופר כה

1התנה עליו וכו'. כתב בספר החיים שנשאל בקלף המעובד לשם סתו"מ ובתנאי להשתמש בו גם לחול וכתבו עליו גט. אם מותר אח"כ ליטול את הקלף הזה של הגט לבית ולגוף הפרשיות של תפילין. והעלה שאין לעשות מגט שום תפילין ומזוזות או ס"ת וכן מהגליון של גט כפי השיעור שצריכין להגט ולהגליון. כי בכתיבת הגט נפקע זאת מתורת לשמה. אבל המותר מותר לכתוב עליו אח"כ מזוזה. כי מה שאין לו בו צורך לגט לא נפקע מתורת לשמה ע"ש:

2כאזמני' וצר בי'. ואפי' אם הזכיר בעיבודו גם תו"מ מ"מ מאחר שחתך את היריעה ושרטטה לשם ס"ת הרי בירר שהיא לשם ס"ת. וע' פרמ"ג סי' ל"ב א"א סק"י שהקשה בזה על הא"ר מהא דשל ראש עושין אותה של יד. אבל לפמ"ש בחקירה א' אות ל"ה ל"ו הנה מלבד חשש הורדה יש בכאן גם חשש חסרון לשמה דתפילין ומזוזה:

3אין עושין מהן מזוזה. כגון שבס"ת נכתב פרשת שמע בסוף הדף ורוצה להוסיף לכתוב בגליון שלמטה פ' והיה אם שמע. וכן אם רוצה לקחת פ' שמע מתפילין ולחבר אלי' עוד קלף לכתוב עליו פ' והיה אם שמע. או לחבר אלי' פ' והיה אם שמע מתפילין אחרים שהוא יודע שנכתבו לאח"כ. שאין בה משום שלא כסדרן. מ"מ אסור מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה:

4לא תפילין ולא מזוזה. לשון הש"ע ביו"ד סי' ר"צ ס"א ס"ת או תפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה ואין כותבין אותה על גליוני ס"ת וכו'. מלשון זה איכא למשמע כי רק מזוזה אין כותבין על גליוני ס"ת אבל תפילין כותבין מפני שקדושת תפילין גדולה כקדושת ס"ת. כאשר צדד בנוב"ת סי' קע"ד (וקצת תמוה שלא הביא לשון ש"ע שבכאן) אבל אי אפשר לומר כן שהרי בב"י באו"ח סי' ל"ב כתב בעצמו דקדושת ס"ת חמורה ממצות תפילין. והנה לשון הרמב"ם בפ"ה הל' א' הוא ג"כ כלשון הש"ע. אבל לדידי' ניחא דנ"ל דס"ל דלשמה דקדושה חמורה לא מהני לקדושה קלה. אלא כל קדושה וקדושה צריכה דוקא לשמה ממש. דהיינו לשם קדושה דידה. ולכן לא הוצרך לומר דאין כותבין על גליוני ס"ת תפילין משום הורדה. דהא בלא"ה נמי אין כותבין משום דהקלף אינו מעובד לשם תפילין. ואך מזוזה דס"ל להרמב"ם דלא בעי' עיבוד לשמה הוצרך לומר דאין כותבין משום הורדה. וזו לפע"ד הוכחה?ת?ן גדולה דהרמב"ם הכי ס"ל דלשמה דקדושה חמורה לא מיחשב לשמה דקדושה קלה (ועמ"ש אי"ה בחקירה א' אות ל"ה) אבל הב"י שכתב באו"ח סי' ל"ב סעי' ח' דקלף המעובד לשם ס"ת כותבין עליו תפילין קשה לפע"ד. אמאי כתב דאין כותבין על גליוני ס"ת מזוזה. ולא כתב דאין כותבין עלי' תפילין:

5אפי' אין לו תפילין של יד וכו'. הקשה הפרמ"ג ניתי עשה דתפילין של יד ונדחי ל"ת דאין מורידין. ונ"ל מפני שהוא צריך לטלות עליו עור אחד וזוהי ההורדה. ולא הוי בעידנא. עוד י"ל משום דהוי עשה שאינה שוה בכל:

6קדושתו חמורה וכו'. בש"ע איתא דאם התנה עליהם מתחלה מותר. אבל בס' מלא"ש הביא מ"ש האו"ז בשם רבינו שמחה דלאחר שלבשם לא מהני התנאי. והביאו ראי' מהא דאיתא בפ"ק דיומא (דף י"ב ע"ב) ילבש ר' דוסא אומר להביא בגדי כה"ג שכשרין לכהן הדיוט א"ר שתי תשובות בדבר בגדים שנשתמשו בהם קדושה חמורה ישתמש בהם קדושה קלה. ואי תנאה דמעיקרא מהני אין לך תנאי גדול מזה דכיון דדינא הכי להכי אתקין שלאחר עבודתו של כהן גדול ישתמש בהן כהן הדיוט. אלא כי מהני תנאי דוקא להוציא מתורת הזמנה אבל להוציא מתורת מעשה לא מהני. ולפע"ד י"ל להנך פוסקים דס"ל דמהני תנאי. כי הנה לכאורה יש להבין מאי קמתמה רבי בפשיטות בגדים שנשתמש וכו' והרי ר' דוסא קרא קדריש ודילמא גזה"כ הוא להתיר. וצ"ל כיון דקרא איכא למידרש באנפי אחריני אי כר' יהודה אי כרבי א"כ מיסתבר יותר לאוקימה לדרשא אחריתא מלומר דבגדים שנשתמש בהם ק"ח ישתמש בהם ק"ק. ולפי"ז י"ל דאע"ג דמצד איסור הורדה אין כאן כיון דלהכי אתקון מ"מ כיון דלאו אורח ארעא הוא (וגנאי הוא עכ"פ. ע' מג"א סי' מ"ב סק"ג בשם התוס' בשבת) מיסתבר יותר למידרש דרשא אחריתא. ובהכי ניחא מה דלכאורה קשה מ"ט דר' דוסא וכי לית לי' הא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ולפמ"ש י"ל דשאני הכא דלהכי אתקין וס"ל לר"ד דמיסתבר יותר דאתא קרא להכי וקרא דוהניחם אתא רק שלא להשתמש בהם יוהכ"פ אחר דאי נימא דקרא דילבש אתא לדרשא אחריתא א"כ בע"כ קרא והניחם בא ללמד שצריכין גניזה. ולדידי' (כיון דס"ל אבנטו של כה"ג זהו אבנטו של כהן הדיוט) מיסתבר יותר דקרא אתא להכי דמוטב להשתמש בהם קדושה קלה מלגונזם לגמרי. וכסברת הט"ז בסי' קנ"ד סק"ז (ואע"ג דלדינא הקשה שם הפרמ"ג על הט"ז מ"מ סברא מיהו הוה) ועמ"ש עוד בזה בעז"ה בחקירה א' אות ט' י' י"א:

7מותר לשנות וכו'. כתב באו"ז ונראה בעיני דדוקא ע"י הדחק התירו לעשות כן כדקתני מי שאין לו תפלה של יד עכ"ל. אבל מדברי הרמב"ם מוכח דגם שלא ע"י הדחק שפיר דמי:

8וטולה עליהם וכו'. כתב בס' אור זרוע ופי' מורי ה"ר שמחה דדוקא טולה על אחת מהן שמכניס ד' בתים בבית אחת אבל להוציא הפרשיות מן הבתים. ולהכניסן בבית לא דאפי' למ"ד מתירין מבגד לבגר ה"מ תשמישי מצוה אבל תשמישי קדושה לא וכו' עכ"ל: