מחזור ויטרי, הלכות נישואין תצז

1תצז. ברכת המזון לשבת: הזן את העולם: עד כי הוא זן ומפרנס לכל:

2אות מבראשית הוכתרה. אז מאז לראש מועדים הועטרה. שבת. אותת יום שביעי ליצירה. כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא: ברא בשני תפתה להוללים. בו כי טוב לא נאמר במאמר הילולים. שבת. בה נפדים וממצוקה עולים. דרך לעבור גאולים: גאולים אבוא כיצאו להתגבר. גוו למרה בחוק ומשפט להתחבר. שבת: גשתם לאלוש כניתנה על ידי חבר. כי פי ה' דבר: דיבר לקטו עומר לגולגולת מן דבר יום ביום. דורש ליום ששי לחם משנה ליום. שבת. דת סעוד שלש. ומשלש למצוא פדיום. אכלוהו היום כי שבת היום: היום קודש וממלאכת ששת חופש. הנחילו אב לבן מפוט נחפש. שבת: הוא תכל למעשה אשר הרבה בפש. ויום השביעי שבת וינפש: וינפש העם בקבלם חרוזות. ודרשו מהם קלות וחמורות בעליזות. שבת. מעדה למחות חובות הגנוזות. אשרי אנוש יעשה זאת: זאת בחורב חיוה בקדומה. זכור ושמור ארבע אמות ואלפים אמה. שבת. זכור להגיד מה נרם לפרסמה. כי ה' יתן חכמה: חכמה הונבעה. כמעיין אשל רטוב. חנות בשקט וסעד קטב מלקטוב. שבת. חכמו בנעשה ונשמע לחטוב. ואת צדיקים ישולם טוב: כאמור טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו: ונאמר פותח את ידיך וגו'. כו': בא"י הזן את הכל: נודך ה' אלהינו. כו': עד בפי כל חי תמיד לעולם ועד:

3טוב במלאכת המשכן ציוה לתמימים. טורח משא מהעביר מרשות לרשות באיומים. שבת. טור במלאכת גבוה בקיומים. יראת ה' תוסיף ימים: ימים להוסיף בפיקוח נפש בלי לאבוד. יפקחו גל לחולה ולחיה לעבוד. שבת. אם התירו שבתות הרבה לזבוד. חקר כבודם כבוד: כבוד צור לעמו הנחילו. כברכת חותם אב המון לעלו. שבת. אות ברית קודש ואות ברית בו שמונה למלו. כאשר דבר ה' ביד משה לו: לו רמז במעשה ידיהם אשית ברכה. ליעשות מלאכתם על ידי אחרים בלו להיפרכה. שבת. לו ישמרו כדת וכהלכה. ששת ימים תעשה מלאכה: מלאכה כהשלימי חנוכת מזבח הונדבה. מינה נשיא ליום קרבנו לחבבה. שבת. מנוחה התירו לקרב שלמי חובה. הביאו בני ישר' נדבה: נדבה בבניין בית עולמים כהובאה להנחות. נדרש קל וחומר במשכנות מבטחות. שבת. נדחה. וביום כפור האריחו ארחות. אורח חיים ושובע שמחות: שמחות הנחלתם רבות פעמים. סליחה על כל הטוב הראיתם בנעימים. שבת. סגולה אם תשמור כהילכתה בעיצומים. ישר' נושע בה' תשועת עולמים: ככת' ישר' נושע בה' תשועת עולמים לא יבושו ולא יכלמו ער עולמי עד: ונאמר ואכלת ושבעת וברכת. וגו'. על הארץ ועל המזון: רחם ה' אלהינו. כו': רצה והחליצנו: כו' עד כי אתה הוא בעל הישועות כו':

4עולמים שנים בראת עבור עמק להאר. על הר קדשך נגלית אמריך לבאר: ליום שכולו שבת. עת תגלה שכינתך בתוכם. כחתן יכהן פאר: פאר עטית ומעיל צדקה. פתח דברך בהאירך לנפש שוקקה. ליום שכולו שבת. פנותך להופיע מעיר המבולקה. לא ישמע בה עוד קול בכי וקול צעקה: צעקה בהשמיעך. יחידתם יצאה מפחד קול. צדקו להחיות עבור משיבת נפש ומפי צור שמעו קול: ליום שכלו שבת. צפצוף יונה מסלע תשמיע קול. כל צופיך נשאו קול. קול אמריך הנעימים בהדרשם. קריאת עיטור ספרים ודקדוקי פירושם. ליום שכולו שבת. קדומה סתומה מפיק בהתפרשם. שמחת עולם על ראשם: ראשם ירימו אויבים להלום. רון וחידוש שיר פימו בלי לבלום. ליום שכולו שבת. רום שם המפורש עוד מהם לבל יעלום. וענוים ירשו ארץ ויתענגו על רוב שלום: שלום תשפיע עת דבירך ישתכלל. שכינתך תופיע מציון יופי מכלל. ליום שכולו שבת. שיר לעמך בפימו יתמלל. ואתה תגיל בה' בקדוש ישר' תתהלל: תתהלל מלך בהרחיצך זוהם. אור הצפון לצדיקים תאיר ותזריח להגיהם. ליום שבת יולבש רביד כהן צדק באבני מילואים ואבני שוהם. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם: לאברהם חזק ידים רפות בכוננך אפיריון. ליצחק אמיץ זרועותיו בהגלותך מעוז. ליום שכולו שבת. יעקב יחי ויהי עליון. כי נחם ה' את ציון: כבת' כי נחם ה' את ציון ניחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה: ונאמר בונה ירושל־ם ה' נדחי ישר' יכנס: ותבנה: חזק: