מחזור ויטרי, הלכות אבל רפ
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of Mourning 280
Open in the reader →1רף. בפריש הלשינו פעם אחת (משמודים) [משומדים] אל המלך על כל ישראל שהיו משליכין עפר אחוריהם בשעה שחוזרין מאחרי המת להטיל כשפים על הגוים להמיתם. קיבל לשון הרע. וקרא אל הרב ר' משה בר' יחיאל בן הרב ר' מתתיה הגדול מפריש. ואמ' לו מה המעשה הרע הזה ששמעתי עליכם שאתם מטילין כשפים על הגוים בשובכם מאחרי המת. אמ' לו אדוני המלך ח"ו לא תהיה בזאת בישר'. אבל מאמינין בהק' שעתיד להחיות מתים. וכתוב אחד אומ' עליהם ויציצו מעיר כעשב הארץ. ואנו קורין אותו כשאנו תולשים העשבים ומשליכין כלפי המתים לומ' שמאמינין אנו בהק' שכשם שהעשבים לאחר שכמישין וגובלין בארץ הק' חוזר ומפריחם. כך המתים אעפ"י שמתים עתיד הק' להחיותם. אמ' לו א"כ יישר כחכם ויפה אתם עושין. אמנה גדולה וטובה היא זו. כי עם קדוש אתה לי"י אלהיך. ארורים המלשינים עליכם כי אינם יודעים בטוב אמונתכם כי זה כל האדם. כיון שחזר הרב מאת פני המלך לשלום סיפר לקהל. נתנו הודאה למקום ואמרו פלגי מים לב מלך ביד י"י לכל אשר יחפץ יטנו. וי"י הטוב בעיניו יעשה. ברוך המגלה סודו ליריאיו ומי"י מענה לשון: הוספתי זה לספר בשבחו של מקום מעשה שהיה בצרפת בעיר פריש. למען ייודע טעמו של דבר ולמען ימצא כי רבים נמנעים מלעשות המנהג מפני אימת הגוים שלא יחשדום בכשפים ואם ידעו להשיב דברי פי חכם חן: יצחק בר' דורבלו: נוהגין אצלינו בשעה שחוזרין מבית הקברות רוחצין ידיהם קודם כניסתן לבתיהם. ויושבין על הדרך: יש צורך לדבר או לא. נראה לנו דאין צריכין (לרחוק) [לרחוץ]. וכשאמרו חכמים מי שחוזר מאחורי המת לעשות שבעה מעמדות ושבעה מושבת. לא אמרו אלא מי שהולך לבית הקברות ובחזירתו יושב. ולא אמרו אלא בקרובים. ולא אמרו אלא ביום ראשון. ולא אמרו אלא במקום שנהגו. שצריך לישב ז' פעמים. מפני שהרוחו' מלוות אותם. ובכל שעה ושעה שיושבים בורחת אחת מהן: כ"מ: ת': וברוסייא כשנוטלין ידיהם בשובם מבית הקברות מעבירין ידיהם על גבי עיניהם ואומ' מקרא זה. ומחה י"י דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר ממנו: וגו': ת': הולך האבל לביתו והעם אחריו. דכת' וסר מרזח סרוחים. (עמוס ו׳:ז׳) מרזח נעשה שר לסרוחים. והוא הולך ראשון: וכשנכנס לביתו והעם אחריו ואין רשותם לדבר עד שיפתח האבל תחילה. שכן מצינו בריעי איוב. כל זמן שלא דיבר ישבו דוממים. שנ' וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דובר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד. ויען איוב ויאמר. ויען אליפז התימני ויאמר. ודברו אחרי כן כולם: ומברין את האבל סעודה ראשונה משל אחרים מדקא"ל רחמנא ליחזקאל להם אנשים לא תאכל. מכלל דשאר אבלים צריכין לאכול להם של אחרים. ונהגו להאכילו תחילה בצים דבר שאין לו פה. לומר אין לנו אלא שתיקה לקבל דין שמים. ועגול. גלגל הוא החוזר בעולם: ואחרי כן יכול לאכל בשר וכל חפץ המסובים. יצחק בר' דורבלו: