מחזור ויטרי, הלכות לולב שסט

1שסט. אתרוג שניקב כשר.

2פי' חזזית. כמו אבעבועות דקות. רויינא ב'. (פיטמתן) [פיטמתו]. ראש האתרוג. מפי רבינו יעקב: ודוגמתו הפיטמה של רימון: ניקב וחסר כל שהו. חדא מילתא היא. דאילו ניקב ולא חסר כלל כגון שתחב בו מחט והוציאה כשר. כדקת' סיפא ניקב ולא חסר כשר: עוקצו. זנבו. כמו בעוקצי תאינים. הכושי. הבא מארץ כושי. ושחור הוא. כרתי. כרישין. שקורין פורט:

3ת"ר פרי עץ (ויקרא כ״ג:מ׳). שטעם עצו ופיריו שוה. הוי אומ' זהו אתרוג. ר' אומ' אל תקרי הדר אלא הדיר. (כו'). (אימה) [מה] דיר זה (שיש) [יש] בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומים [וכ']. אלא הכי קאמר. עד שבאו קטנים עדיין גדולים קיימים. (ו"א הדר). [רבי אבוה אמר] אל תיקרי הדר. אלא הדר. שדר באילנו משנה לשנה. בן עזאי אומ' אל תיקרי הדר אלא אידור. שכן בלשון יווני קורין למים אידור. ואיזהו אילן שגדל על כל (המים) [מים] הוי אומ' זה אתרוג. פי' פרי עץ שהעץ כפרי. בטעם שוה. הדר. פרי עץ הדומה אילנו לדיר של צאן. אטו כולהו אילני לית להו פירי גדולים וקטנים. והלא כל תפוחי אילנות אינן שוות. הכי קאמ' עד שבאו. כלומר האי גדולים וקטנים. לאו של שנה אחת קאמ'. אלא גדולים של אשתקד. וקטנים של שנה זו. לפי שהאתרוג (זה) [דר] באילן וגדל שתים שלש שנים. וכשבאים וחונטים קטנים של עכשיו עדיין גדולין דאשתקד קיימ' בו מה שאין כן בשאר אילנות. דאע"ג דבשאר אילנות נמי יש בהן תמימים ובעלי מומין. אין באין גדולים כשבאי' קטנים. הדר. והא דר' דא' דיר חדא היא. אלא במשמעותא פליגי. מר דריש לשון דיר. ומר דריש לשון דירה: גדל על כל מים. שלכל המים צריך בין לשאובים בין לגשמים. כשאין לו מי גשמים. צריך להשקותו מים שאובים: עלתה חזזית על מיעוטו. אמ' רב חסדא לא שנו אלא במקום אחד. אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול: אמר רבא ובחוטמו. בעובי גובהו שמשפע משם ויורד לצד (ראשון) [ראשו]. אפי' כל שהו פסול. ששם נראה לעינים יותר משאר מקומות. שבאותו עובי אדם נותן עיניו. ניטלה. (א"ר) [תנא רבי] יצחק [בן אלעזר] ניטלה בוכנתו. פי' רבינו. במתניתי' תנא פיטמתו. בכונתו. ולפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא. פילון. זהו לשון מורי הזקן רבינו יעקב. אבל רבינו יצחק הלוי פי' פטמתו ועוקצו שניהן בזנב. עוקצו. שניטל העץ מה שחוץ לגומא כשאתרוג נשר. פיטמתו. שנתלש העוקץ. מתוך האתרוג וחסרו. לפיכך פסול. והיינו דקתני [ר' יצחק] בן אלעזר ניטלה בוכנתו. מה שנכנס בתוך האתרוג. כבוכנא הנכנס ומכה באסיתא. ולשון רבינו יעקב הלוי נראה לי שלא מצינו בכל מקום פיטמא עוקץ: עד כאן פי' רבינו: גם ר"ח פי' נראין הדברים שהוא דד החוטם. כדתנן פיטמא של רימון: