מחזור ויטרי, הלכות לולב שע

1שע. דין ניטל בוכנא מן אתרוג.

2אבל הא דא"ר יצחק בוכנתו. הוא קנה העץ. הנכנס באתרוג כמו בוכנא. שם המדוך. כדגרסינ' בוכנא ואסיתא. ובאתרוג עץ שהוא תלוי בו באילן. הוא כמו בוכנא. ובעיקר האתרוג כמו אסיתא. והעץ נתון בה. וקיימ' לן שאם נעקרה הבוכנא מן האסיתא חיישי' שמא ניטל מגופו של אתרוג עמה וחסר האתרוג ופסול. אבל אם הבוכנא קיימת בתוך האסיתא ונחתך העץ למעלה כשר. שהרי העיקר קיים. וזהו ניטל עוקצו כשר: נקלף פסול. אמ' רבא האי אתרוגא דאגליד (כאהיבא) [כאהינא] סומקא כשירה. והא אנן תנן נקלף פסול. לא קשיא הא בכולה. הא במקצתה. פי' דאגליד. נקלף. כאהינא סומקא. (תומרה) [תמרה) אדומה. אף זה לאחר שנקלף נהפך לאדמימות. כדרך כל הנקלפים כפירות. בכולה כשר. במקצתה פסול. דמנומר הוא: ניקב. תני עולא בר חיננא ניקב נקב מפולש במשהו. שאינו מפולש בבאיסר. פי' אנקב ולא (אחסר) [חסר] קאי. דמכשר תנא דמתניתין. ואתא האי תנא למימר. דאם מפולש שהוא מצידו לצידו. כדי שיראה נקב משני צדדין. פסול בנקב כל שהו. ואפילו של מחט. ואי חסר אפילו אינו מפולש פסול במשהו. ונקב שאינו מפולש בבאיסר. אם רחב כאיסר פסול. ואע"פ שאינו חסר כלום. כגון שתחב בו יתד עבה. ומתני' בפחות מכאיסר. ובשאינו מפולש. וכמה שיעור איסר כדינרא זוטא: אתרוג כושי פסול. והתניא אתרוג כושי כשר. דומה (כושי) [לכושי] פסול. אמ' אביי כי תנן נמי מתני' דומה לכושי תנן. (רבינא) [רבא] אמ' לא קשיא הא לן והא (להן) [להו]: פי' דומה לכושי. שגדל כאן. והרי הוא שחור. פסול נדמה הוא קוטראפייט ב'. כלומ' משונה הוא. אבל כושי עצמו שגדל שם. (חייבי) [היינו] אורחיה וכשר. רב אמ' לעולם מתני' כושי עצמו פסול. ולא קשיא. מתני' לבני [ארץ] ישר' הרחוקים מארץ כוש ואינן רגילין בהן. בריית'. לבני בבל שקרובים לבני כושים. ומכל מקום גדל כאן. ודומה לכושי. נדמה הוא ופסול:

3ת"ר . אתרוג תפוח. סרוח. כבוש. שלוק כושי. לבן. ומנומר פסול. אתרוג כדור פסול. ויש אומ' אף התיום. אתרוג הבוסר. ר' עקיב' פוסל וחכמים מכשירין. גידלו בדפוס ועשאו כמין בריא אחרת פסול. פי' תפוח. אנפליץ. כגון שנפלו עליו גשמים בתלוש ותפח. כמו נודות נפוחים. סרוח. נרקב. ל"א תפוח. נרקב. סרוח ריחו רע. מחמת תולעים שאכלוהו. כבוש. בחומץ או בחרדל. שולציץ. שלוק. מבושל ביותר. באור וברותחין. כדור. העשוי כמין דור פלוטא ב'. עגול. ואינו ארוך כשאר אתרוגין. התיום. שנים דבוקים יחד. הבוסר. קטן כמין פול הלבן. כדא' בראש השנה. הוא בוסר הוא גירוע. הוא פול הלבן. (ופריק) [ופריך]. פול הלבן ס"ד. אלא אימ' שיעורו כפול הלבן. גידלו בדפוס. שעשה לו דפוס כשהוא קטן ונתנו בתוכו במחובר וגדל כמידת הדפוס. דפוס. פורמא ב'. כל דבר העשוי ליעשות למדתו דברים אחרים על גביו או בתוכו קרוי דפוס. כמו ברייא חדשה אחרת שאינה דומה לאתרוג כלל. טעמ' דכולהו דהדר אמר רחמנא וליכא: איתמר אתרוג שנקבוה עכברים. אמ' רב אין זה הדר. איני. והא"ר חנינא מטבל בה ונפיק. ולר' חנינא קשי' מתני'. בשלמא מתני' לר' חנינא לא קשיא. כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני. אלא לרב קשיא. אמ' לך רב שאני נקיבות דעכברים דמאיסא. איכא דאמרי אמ' רב הרי זה הדר. דהא רב חנינא מטבל בה ונפיק. לר' חנינא קשי' מתני'. לא קשיא הא ביום [טוב] ראשון הא ביום טוב שני: פי' מה מטבל בה ונפיק. אוכל מקצתה. ונפיק. ויוצא ידי חובתו בנותר. ומברך עליה. והא דנקט מטבל. לפי שכל מאכלם על ידי טיבול. כדאמרי' בפסחי'. השמש מטבל בבני מעים. ר' יצחק מטבל בירקא. ופרכינן. ולר' חנינא קשיא מתני'. דקתני חסר כל שהו פסול. ומשנינן. בשלמא מתני' לר' חנינא לא קשיא. מתני' ביום [טוב] ראשון שלקיחתו מן התורה. ובעינן לקיחה תמה. דכת' ולקחתם. לקיחה תמה. וביום טוב שני נפיק בה ר' חנינא אע"ג דלא הוי שלם. אלא לרב דאמ' אין זה הדר. קשי' דר' חנינא. דהא אפי' בשני לרב נמי לא נפיק. דהא מצוה הדורה בעינן הואיל ומזכירין שם שמים עליו. ומשנינן. אמ' לך רב אפי' ר' חנינא נמי מורי בה דאין זה הדר ואפילו בשני נמי לא נפיק. דשאני נקיבות דעכברים דמאיסא: