מחזור ויטרי, הלכות לולב שפא
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of the Four Species 381
Open in the reader →1שפא. נחזור על הראשונות: שבת של חול המועד מפטיר קורא בשני ימים ספיקא דיומא. ומפטיר ביום בא גוג (יחזקאל ל״ח:י״ח). שאותה מפלה היא המגפה הכתובה הנה יום בא לי"י. על אותם האומות שמנסה הק' לעתיד שיעשו סוכה. כדאמרי' בריש ע"ז. ואותם החדילים מלחוג את חג הסוכות יבא עליהם מגיפה: ומסיים ובזזו את בוזזיהם. כשם שאנו מפטירין בשבת של חול המועד [פסח] בעצמות היבשות (שם לז). מתוך שהן היו מיוצאי מצרים בלא זמנן: ובמוסף יזכיר ספק המכוון ליום. בתוך מפני חטאינו: וכל ימות החג מתפללין הושענות לאחר תפילה. זכר לניסוך המים. שהיה בא כל שבעה לרצות על המים. אלא שאין מזכירין מוריד הנשם עד השמיני. מתוך שסימן קללה הם. כמוזג כוס לרבו. והוא שופך קיתון על פניו. לפי שכל ימות החג אינו אלא כמפתה מן הצד לרמוז טללים ורסיסים. שכן רשם הכת' בו"ז: בשביעי שכלו ימי סוכה מאמצים לבקש בה. כד פיתויים וריצויין. ולמחר בשמיני יום הזכרה. ועליו סידרו תפילה עריבה: משל למלך המספיק מזונות לחיילותיו. וכן א"ר תנחומא כל ז' ימי החג מתפללים לטללים. ויום טוב האחרון לגשמים. לכך נפטרין מן הסוכה שיהו מתפללין על הסוכה בלב שלם. ואף קרבן של שמיני יחידי הוא. כנגד אומה יחידית. וכן אמ' ר' אלכסנדריי כל שבעת ימי החג התורה מרמזת להם לישר' שאלו מי"י מטר. והן שלא התבונן כבשה להם התורה עוד יום אחד לתבוע. ועל זה שיתת המשורר מ"ם יו"ד מ"ם שאל ללא קצרה. לא הבינו ראיתם עצרה: וכל ימות החג (מכיפין) [מקיפין] את הבירה הוא הדוכן פעם אחת בלולב ואתרוג. ובשביעי שבע פעמים ונותנין עליה ספר תורה. שכן כהנים (מפיקים) [מקיפין] את המזבח בכל יום פעם אחת ואותו היום ז' פעמים ואומרי' אני והוא הושיעה נא: ומדקת' פעם אחת (וגו') [וז'] פעמים ש"מ דהקפה ברגל סביב מזבח הוא. ובמה מקיפין. פליגי בה אמוראי חד אמ' מקיפין בסעיפות סביב למזבח. חריות של ערבה בידיהן פעם אחת בכל יום ושבע פעמים לאותו היום. דהכי גמירי לה. וחד אמ' בלולב מקיפין. לאחר שזקפו הערבה סביב המזבח. דאמ' רב זביד משמיה דרבא לולב דאית ליה עיקר מן התורה בגבולין. דהא לפני י"י כת' ושמחתם לפני י"י אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כ״ג:מ׳). ואבגבולין כת' ולקחתם לכם ביום הראשון (שם). ועבדינ' ליה שבעה זכר למקדש. ערבה דלית לה עיקר מן התורה בגבולין. דכי אתאי הילכתא למזבח לא עבדינ' שבעה זכר למקדש. ומברכין אלולב כל שבעה. דאביי ורבא תרוייהו מוקמי הילכת' כר' הלכה למעשה. תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן. ואע"ג דלולב בשאר יומי דרבנן הוא זכר למקדש. רב ושמואל בחדא שיטתא. כי היכי דמברכי' בנר חנוכה דרבנן. ובמקרא מגילה. דקים ליה רב ושמואל בחדא שיטתא בלולב שמצותו יל ז'. [וגבי סוכה נמי אע"ג] (ואע"ג) דלא פסקי לילות מימים וכחד יומא אריכא דמי. לא גרעא מתפילין. ואפי' חולצן ומניחן מאה פעמים: וערבה אינה צריכה ברכה לגבולין מדפלוני ופלוני אייתו ערבה קמיה. שקיל חביט חביט ולא בריך. קסבר מנהג נביאים הוא. ולא יסוד נביאים. ואמנהגא לא בעי ברוכי: