מחזור ויטרי, סדר חנוכה רלח

1רלח. דיני חנוכה כמו שפי' ר' ברוך בספר התרומה: הלכה כרב יוחנן ורב דאמרי נר חנוכה כבתה אין זקוק לה. ואסור להשתמש לאורה. להרצות מעות או לאכול. או למלאכה אחרת. וזמן שיכול להדליקה עד שתכלה רגל מן השוק. דליכא תו פרסומי ניסא. והני מילי לקדמונים שהיו מדליקין ברשות הרבים. וליכא פירסום נס לאחר שכלה רגל מן השוק. אבל אנן דמדליקי' בפנים איכא היכירא לבני הבית עד שעלה עמוד השחר: וכן הא דא' רב הונא חצר שיש לה שני פתחים לשני צידי רשות הרבי' צריך להדליק לכל פתח משום (חשך) [חשד] עוברי דרכים. ולדידן דמדלקי' בפנים אין צריך רק רוח אחד דבני הבית ידעו דשני פתחים לאיש אחד הן. והלכה כב"ה דיום ראשון מדליק נר אחד ומוסיף והולך. ולילה ראשון מברך ג' ברכות מיכאן ואילך מברך להדליק ושעשה ניסים. (דבס') [דנס] בכל יומא איתיה. ולמעלה מעשרים אמה פסולה. ובתוך [עשרה] (עשרים) טפחים עדיף טפי: ומניחה לצר שמאל של כניסת פתח הבית. ובטפח הסמוך לרשות הרבים. ואם בדלת עצמה מניחה יניחנה מחציו לצד שמאל של כניסה. ונר שמן שיש לה שתי פיות עולה לשתי נרות: ואנשים הרבה בבית אעפ"י שחלוקין באכילה ישתתפו לקנות נר אחר ותו לא. ואם הוא במקום אחר כגון הבאים ללמוד חוץ לביתם או אורח אין צריך ליתן בנר אם יודע שאשתו או אביו ואמו מדליקין במקומן. כדא"ר זירא כי הוינא בי רב כו': דין מותר להדליק נר של חול או קיסם מנר של מצוה כגון של שבת היכא שמדליק מאותה של חול נר של מצוה אחרת. כגון של חנוכה או איפכא. דהלכה כשמואל דא' מדליקין מנר לנר. אבל אם אינו רוצה להדליק מאותה של חול שום נר של מצוה לא. דהא אין שוקלין דנרי זהב כנגד מעשר שני. ומזכירין על הניסים במוסף של שבת ובמוסף של ראש חדש שבת. אעפ"י שתפילה זו של מוסף אינה בחנוכה כלל משום דיום שנתחייב בארבע תפילות. ומהאי טעמ' יזכיר של שבת בתפילת נעילה. אבל במגן אבות בדברו אם הוא יום טוב אינו אומ' אלא מקדש השבת ולא יאמר והזמנים. לפי שברכת זו דמגן אבות ביום טוב ליכ' כלל. וגם בשבת לא תיקנוה אלא מפני הסכנה: וראש חדש או יום טוב שחל להיות בשבת אומ' רצה והחליצנו בברכת המזון. ולא יזכיר בו ראש חדש כלל לפי שיאמר יעלה ויבא ויזכרנו בו. ושני פעמים למה לי: עד כאן:

2מיכאן ואילך יסד העמרמי:

3שחרית מתפלל שמונה עשרה ומזכירין על הניסים בהודאה: גמרו תפילות שחרית. קראו את ההלל. וגומרין משמונה עשרה... מיסוד זקינים. דפרסומי ניסא הוא. ואומ' אני מתוך שחנוכה חלוק בנירותא גומרין אותו כל שמונה. ופסח אין גומרין אלא בעיקר גאולה בשני ימים הראשונים. דא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים יחיד גומר בהם את ההלל. אילו הן ח' ימי החג ושמונת ימי חנוכה [ויום טוב הראשון של פסח] ויום טוב הראשון של עצרת ובגולה עשרים ואחד יום תשעת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ושני ימים ראשונים של פסח ושני ימים טובים של עצרת. והכי א' רב שר שלום גאון יחיד המתפלל באילו עשרים ואחד יום חייב לברך לגמור את ההלל. ולקרות את כולו. ולחתום אחריו: וכן מנהג בשתי ישיבות: ומוציאין ספר תורה. וקורין בנשיאים שלשה: וכן הוא הסדר: