מחזור ויטרי, סדר חנוכה רלט
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Order of Chanukah 239
Open in the reader →1רלט. ביום ראשון קורא כהן ויהי ביום כלות משה. תחילת החינוך. לוי חצי פרשת נחשון. ישר' משלימו. מתוך שהיום ראשון לחנוכה והוא נשיא ראשון יקראו בו יום ראשון: בשני קורא בהן חצי נתנאל. ולוי משלימו. מתוך שהיום יום שני. והוא נשיא שני יקראו בו בהן ולוי. וישר' הבא אחריו יקרא אליאב לא הפסיד כאדם שקורא בתורה: בשלישי כהן קורא חצי אליאב ולוי משלימו. שהוא עיקרו של יום. וישר' אליצור בן שדיאור. כקורא בתורה: ברביעי כהן ולוי באליצור שהוא רביעי. וישר' שלומיאל כו': בחמשי כהן ולוי בשלומיאל. ישר' אליאסף שלם: בשישי כהן ולוי באליסף וישר' אלישמע כו': בשביעי כהן ולוי באלישמע וישר' גמליאל כו': בשמיני כהן ולוי בגמליאל. וישר' עומד באבידן וקורא והולך. אחיעזר. פגעיאל. אחירע. וכולל כל מספר החינוך עד סוף סידרא. ומוסיף בהעלותך עד שלהי פרשתא. משלים אורות החינוך עד למלאות עסק הנרות בשלהי חנוכה. ומה ראו לקרות בחנוכה חנוכת המזבח לפי שעשה משה אותם מאה ועשרים תעניות. שלשה פעמים ארבעים. ופעם שלישית ירד בעשרה בתשרי ונתבשר סלחתי. ביום הכיפורים בו ביום נאמ' לו ועשו לי מקדש. וידעו כולם שנתרצה להם ושמחו במלאכה ועשאוהו בזריזות: א"ר שמואל בר נחמני לשלשה חדשים תשרי מרחשוון ובכסליו (בגמרה) [נגמרה]: בתנחומא ובפסיקת'.. במדרש ותשלם כל המלכה. מאד עמקו מחשבותיך. א"ר חנינא בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן. נעשה מקופל עד אחד בניסן שהקימו משה. וכל זמן שהיה מקופל היו ישר' מלמלמין על משה לומר משה למה לא הוקם המשכן מיד. א' שמא שום דופי אירע כו'. דהק' רוצה לערב שמחת משכן בחדש שנולד בו יצחק. והוקם באחד בניסן. ולא לימלם [אדם] עוד אחר משה: ומעתה תפסיד כסליו בו המלאכה. אלא ותשלם כל המלאכה. א' הק' עלי לשלם לו. ומה שילם לו חנוכה בימי חשמונאי. וסימן הוא בידינו. חנוכה. חנו בכ"ה בכסליו. ד"א חנוכה. חן בכ"ה בכסליו. מצאו חנוכה. מצאו חנינה: למעלה במדרש במזמור שיר חנוכת (המזבח והבית) [הבית] לדוד. שבע חנוכות הן. חנוכת ברייתו של עולם. ויכלו. אין ויכולו אלא חנוכה. כמא דאתמר ותכל עבודת המשכן. חנוכת מזבח משה. ויהי ביום כלות משה להקים. חנוכת המזבח. זאת חנוכת המזבח. חנוכת בית שני. שנ' וחנוכת חומות ירושלם. וזו של עכשיו של בית חשמונאי. וחנוכת העולם הבא. שאף היא יש בה נרות. כמא דאתמר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'. נמצאת אתה אומ' הושוו כל החנוכות זו לזו. וחנוכה שלנו רמז ורושם לשל מדבר. לכך נאותה פרשה שלה להיות קורין בתוכה: ומזכירין של חנוכה במוספין בין בשבת בין בראש חדש. מאי טעמ' יום הוא שנתחייב בארבע תפילות. הכי אסיק (בכמה) [בבמה] מדליקין: בשבת מוציאין שני תורות. לפי שאין גוללין ספר תורה ברבים מפני כבוד הציבור. וקורין ז' בפרשת היום. ומפטיר קורא מן הנשיאים. אם יום ראשון הוא יקרא בנחשון. ואם יום שני. יקרא בנתנאל. ואם יום שלישי באליאב. וכן כולן. והמפטיר ברני ושמחי: באו שתי שבתות בחנוכה. ראשונה מפטירין בזכריה. שנייה בנירות שלמה. על שם ויעש את המנורות חמש: וראש חדש טבת שחל להיות בחול מוציאין שתי תורות וקורין ג' בראש חדש ואחד בשל חנוכה: ואש חל ראש חדש בשבת התדיר תדיר קודם. ומוציאין ג' תורות. וקורין ששה בעיניינו של יום. והשביעי ובראשי חדשיכם. ומפטיר קורא בחנוכת המזבח. לפי עניין היום. ומפטיר בנבואת זכריה. רני ושמחי: על שם ראיתי והנה מנורת זהב: והשמים כסאי בטילה. דהא לא קרי מפטיר בשל ראש חדש דלימא הפטרה דידיה: ובמס' סופרי' גר' שמפטירין בשל ראש חדש. אבל לא נהגו העם כן. ושמעתי שנחלקו שני גדולי הדור במייאנצא. ר' יצחק בר' יהודה צוה להפטיר ברני ושמחי. ור' שמואל בר' דוד הלוי העיד משום (אבא) [אביו] שמפטירין בשל ראש חדש. וקבלו את עדותו: וכמדומה לי שחלוקין בין ראש חדש אדר שחל להיות בשבת. (דאין) [דאנן] נוהגין להפטיר ביהוידע: ת'. שאילו מקמי רב יהודאי גאון ראש חדש טבת שחל להיות בשבת היאך מפטירי'. וא' בשל חנוכה. וכן עמא דבר. וטעמ' דתדיר קודם. א"כ צריך למיקרי בספר תורה בראש חדש קודם ואחר כך בשל חנוכה. ומפטיר למאי דסליק מיניה. ת':