מחזור ויטרי, סדר פורים רמג

1רמג. המבקש לצאת בדרך ורוצה לקרות המגילה בי'א בי"ב בי"ג. אם יכול ליקח עמו מגילה יעשה כל תקנה שיוכל ויקח אותה כדי שיקרא אותה בזמנה. ואם אינו יכול יקרא אותה בי"א או בי"ב או בי"ג ולא יברך כמו שמצינו בכפרים. כמו שאמרו חכמים. דתניא חנניה אומ' חכמים הקלו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים: מיכן אנו (להימן) [למדין] שאע"פ שזמן מגילה בי"ד. משום מים ומזון תיקנו להם חכמים להקדים. וכל שכן בשאינו יכול. ואי איפשר לו שמשימין אותו כבני כפרים. מקל וחומר: מקרא מן ויהי בימי. עד לכל זרעו: מיהו אל יקרא אותה שלא בזמנה אלא בעשרה. דאמ' רב מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד. שלא בזמנה קורין אותה בעשרה. ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה. ועד כאן לא פליגי אלא בזמנה. אבל שלא בזמנה הכל מודים שאין קורין אותה אלא בעשרה. והילכך אם קרא אותה בזמנה בעשרה מברך לפניה ולאחריה. ואם היו פחות מעשרה. אל יברך לא לפניה ולא לאחריה. ת'. אילו דברי רב עמרם גאון. אבל רבינו שלמה חולק עליו וא' שצריך לברך אפילו ביחיד בין לפניה בין לאחריה. וכן עמא דבר: ואסור לכפרים ולעיירות גדולות שאין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון לקרות את המגילה ולקרות בספר תורה בויבא עמלק כי אם י"ד לבדו. וכרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו בלבד: וכן הלכה: ת': ומי שיבא מן הדרך לאחר זמנה בין ביחיד בין בעשרה לא יקרא. ואם מבקש לקרותה שיקרא כאדם שקורא בתורה ובנביאים. לא יברך לא לפניה ולא לאחריה שכך אמרו חכמים מגילה נקראת כו' לא פחות ולא יותר: ובמגילה שאינה משורטטת אין אדם יוצא בה ידי חובתו דאמרי' פ"ק דמגילה. מגילה צריכה שירטוט כאמיתה של תורה. פר"ח כמזוזה. דאמרי' נמי התם מזוזה צריכה שירטוט. תפילין אין צריכין שירטוט. קראה סירוגין ומתנמנם יצא. ר' מונא בשם ר' יהודה א' בסירוגין אם שהא כדי לגמור את כולה חוזר לראש. והכי אמ' רב נטרונאי גאון ריש מתיבתא. בהלל ובמגילה ובק"ש אם פסק ושהא כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש. וא"ר יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. והכי הילכת'. ואע"ג דאמ' שמואל הלכה כר' מונא שא' משום ר' יהודה אם שהא כדי לגמור את כולה חוזר לראש. מיהו קיימא לן שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. הילכך בהלל ובמגילה ובק"ש אע"פ ששהא כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש. אלא למקום שפסק. דהילכת' כר' יוחנן: והיכא דקרי לה מסיפא לרישא לא נפיק ידי חובתיה. דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא. ומיבעי למיקרייה כולה. דא"ר חלבו א"ר יוחנן א"ר חמא בר גוריא אמ' רב הלכה כדברי האומר כולה. והיכא דאיכא מגילה כתובה בין הכתובים לא יצא. אי קרייה בה. והני מילי בציבורא. אבל יחיד נפיק בה ידי חובתיה. והיכא דשמע לה מחרש שוטה וקטן לא נפיק. דתנן הכל כשירין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן. ר' יהודה מכשיר בקטן. ולית הילכת' כוותיה: דכיון דלאו בני חובה נינהו. לא מפקי אחרים ידי חובתן. ולא שנא קרי ליה חד גברא ולא שנא קרו ליה כמה גברי בהדי הדדי. כמו פרשתא. שפיר דמי. דתנן הקורא את המגילה עומד ויושב (קריאה) קראה אחד קראוה שנים יצאו. ומאן דקרי לה. ומאן דשמע לה צרינו לכווני דעתייהו. ואי לא לא נפקי. ומאן דעייל לבי כנישתא ואשכח ציבורא דקרו לה לא נימא אשמעה מרישא לסיפא והדר אהדר לרישא עד הכא. אלא מתחיל כולה מרישא לסיפא: כל היום כשר לקריאת מגילה. ולקריית הלל. ולתקיעת שופר. ולנטילת לולב. ולתפילת המוספין. זה הכלל כל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. ושמצותו בלילה כשר כל הלילה: והיכא דלא קרי לה מפנייא דמעלי פורייא קרי לה בכולה ליליא. והוא דלא עלה עמוד השחר. וביממא נמי היכא דלא קריא מצפרא קרי לה כולי יומא ושפיר דמי. וכד קרי ליה מיבעי ליה למקרייה במגילה דכתיבא כהילכתא ומסרגלא. ודכתיבא בדיוטא. ודלא כתיבא בדיתפרא או על מחקא או דכתיבא בסימקא או ביורקא או בדהבא. כדאמרי' פ"ק דמגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. והיכי נמי דקא קרי בדכתיבא קרא וקרי בתרגומא. או דכתיבא תרגומא וקרי לה בקרא דלא נפיק. כדתנן פ"ב דמגילה קראה על פה לא יצא. ואי נמי כתיבא תרגום וקא קרא לה תרגום לא יצא. דאמרי' התם בגמרא. קראה תרגום היכי דמי. אילימא דכתיבא קרא וקא קרי לה תרגום היינו על פה. לא צריכא דכתיבא תרגום וקא קרי לה תרגום: והיכא דחייטא (בכתיבא) [בכיתנא] פסולה. דא"ר חלבו א"ר חמא בר גורייא אמ' רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת. נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. ונקראת איגרת. שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשירה: אמ' רב נחמן בר יצחק ובלבד שיהו משולשין: שיור התפר הלכה למשה מסיני: ת'. מדקא' נקראת ספר. שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. אך אהני להא זה שנקראת איגרת דיכול לתופרה בפשתן קצת ובלבד שיהו משולשין. אלמ' מסברא דנעשה כחומר ספר. וכן יישר. דלחומרא איתקש לספר. הילכך אית לן למיעבד בה תגין לזיונים ככל שעטג"ז ג'ץ. ושתהא מוקפת גויל: