מחזור ויטרי, סדר פורים רמד
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Order of Purim 244
Open in the reader →1רמד. וקוצו של יו"ד. וכל חומר אותיות מזוזה: ויש שעושין בה זרוע אחד לשנותה מספר תורה. לפי שאף בספר אין בה חובה שיהו בה העמודין תפורין כדא' בהשותפין. אלא שיהו כארון שעשה משה זה מכאן וזה מכאן וספר תורה באמצע. ואף אין לחוש אם יפשטנה כאגרת אם לאו. דהא כיון דלספר הוקשה למה יהא פושטה כאגרת. דהא לא הוקשה לאגרת ללמדינו שאנו חייבין לעשותה כאגרת. אלא שאם נחפוץ נעשה אותה כאגרת ונוכל להקל בה קצת מספר תורה. מיהו המחמיר תבא עליו ברכה: מר': ויש שעושין בה שני עמודים כספר תורה וכן מנהג קציני רואני. להיותה מזויינת בתגין וכל דיני מזוזה. ובשני עמודים. והכי נר' עיקר. ודלא כמנהג פרוונצא. שאין בו כל עיקר. ולפי מנהגם למה כותבין בקלף כתפילין טפי מאינך. הילכך ודאי יש לדקדק מדנקט צריכה שירטוט כאמיתה של תורה. וכ"ש דדמיא למזוזה לשאר דינין. דלא מיבעיא אינך דאיתנהו בספרי תורה ותפילין דאיתנהו במגילה. אלא אף שירטוט דליתיה באינך איתיה במגילה מדנקראת ספר. משמע דאיתקש לכל חומר ספר. והיינו מזוזה. דאמרי' התם מזוזה צריכה שירטוט. תפילין אין צריכין שירטוט: ת':
2ועדיף מקרא מגילה ממיגרס באוריית'. דאמ' רב יהודה אמ' שמואל כהנים מעבודתם ולוים מדוכנם. וישר' ממעמדם כולן מבטלין מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה. ומיכן סמכו של בית ר' שמבטלין תלמוד תורה ובאים לשמוע מקרא מגילה: אמ' רב מגילה בזמנה ביחיד שלא בזמנה בעשרה. ורב אסי אמ' אחד זה ואחד זה בעשרה. הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי: והלכה כר' אסי: וכשהוא קורא ואת פרשנדתא ואת דלפון וגו'. צריך למיקרינהו כולהו בנשימה אחת. ולא יפסוק בהם דא' רב אדא דמן (רפו) [יפו] עשרת בני המן ועשרת צריך למימרינהו בנשימה אחת. מאי טעמא כולהו בהדי הדדי נפיק נשמתייהו: וא"ר זירא וי"ו דויזתא צריך למימתחה בזקיפה. מאי טעמ' כולהו כחדא זקיפא אזדקיפו: תני רב יוסף שמחה ומשתה ויום טוב. שמחה שאסור בהספד. משתה שאסור בתענית. ויום טוב שאסור בעשיית מלאכה. רבה בריה [דרבא] אמ' הספד ותענית קבילו עילוייהו. יום טוב לא קבילו עילוייהו. דמעיקרא כת' ויום טוב. ולבסוף כת' לעשות אותם ימי משתה ושמחה. ואילו יום טוב לא כת': וסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. מאי טעמ' ימי משתה כת': ת'. ועל כרחין ליל ט"ו לא אצטריך למעוטי. אלא אפי' ליל י"ד שקורין בה את המגילה לא יצא: ודוכתא (לא) [דלא] נהיגי למיעבד עיבידתא בפורים לא ליעביד. דרב חזייה לההוא גברא דזרע כיתנא בפורייא. ולטייה ולא (יצמח) [צמה] כיתנא. ואמרי' מכדי יום טוב לא קבילו עלייהו. אמאי לטייה. ומשני דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור (הזה) [הוה]. ומנא לן דמנהג מילתא הוא. אמ' רב שמן בר אבא. א"ר יוחנן אמ' קרא שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך: