מחזור ויטרי, פרקי אבות ד:יח
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:18
Open in the reader →1ר' שמעון אומ' אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
2אל תרצה. לפי שאינו מועיל לך. שאינו מקבל ריצוייך בשעת כעסו אלא הנח עד שתקרר דעתו. ואחר כך אמור לו דברי ריצוי וישמע אליך כאותה שפירשו חכמים בברכות פ"ק. אמר ר' יוחנן מניין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו. שנאמר פני ילכו והניחותי לך. אמר לו הק' המתן לי עד שיעברו פנים של זעם. ואל תנחמנו כו'. שלא יקבל תנחומים ממך. דהיאך יתנחם ומתו מוטל לפניו. אלא משיתסתם הגולל יש לך לנחמו. ואל תשאל לו להתיר נדרו. מפני שאתה מצערו כשאתה מזכיר שום נדרו אלא לך אצל אחר ויתיר לך נדרך. וכל שכן אם הידירך. אל תבקש ממנו להתיר את נדרו באותה שעה עד שיתקרר דעתו עליך. ואני שמעתי פ"א אם שמעת חביריך נודר אל תפתח לו בחרטה לשאל לו כזה נדרת וכזה נדרת. שמחמת כעסו יאמר לך. בכל עיניינים נדרתי ומצאת גורם לו להיות באותו נדר כל ימיו. לכן אל תשאל לו ואל תפתח בחרטו עד שתשוך חמתו ותתקרר דעתו: ת': ואל תשתדל. ואל תטרח ואל תבקש לראותו בשעה שאירע לו שום תקלה מפני שמתבייש מכל אדם. כך דרש ר' תנחומא בפ' שלח לך. ובספר ערוך מצאתי שבך מפורש בהגדת ילמדנו המתחלת סנדל יחידי בפרשת שלח לך. אל תרצה מניין אתה למד ממשה רבינו. בשעה שעשו ישראל את העגל אמר לו הק' לך רד כי שחת עמך. אמר משה איני צריך לדבר עכשיו. מה עשה ירד מן ההר ודנם ובדקם שלש בדיקות כמו שמפורש שם. סייף. ומיתה והדרוקן. ואחר שהמתין כל כך חזר לפני הק'. וביקש רחמים על הדבר: ואל תנחמנו בשעת אבלו. מניין אתה למד מהקב"ה. כשגלו ישר' לבבל. כביכול. היה הק' כאילו מתאבל. שנאמר ויקרא ה' אלהים לבכי ולמספד. בקשו מלאכים לנחמו. אמר להם הק' אל תאיצו לנחמני. מאי אל תאיצו. אין אילו תנחומים אלא ניאוצים הם לפני: ואל תשאל לו בשעת נדרו. מניין אתה למד ממשה. כשאמר ליש' שמעו נא המורים. נשבע הקב"ה שלא יכנס לארץ. שנאמר לכן לא תביאו את הקהל. ואין לכן אלא שבועה. שנאמר ולכן נשבעתי לבית עלי. אמר משה שעת שבועת היא איני צריך לדבר עכשיו המתין מ' שנה ואחר כך התחיל להתחנן לפניו. שנאמר ואתחנן אל ה'. אמר הק' בשביל שהמתנת לי עלה ראש הפסגה וגו'. ואל תשתדל לראותו. מניין אתה למד מאדם הראשון כשאכל מן האילן ונתקלקל. שנאמר וידעו כי עירמם הם. לא נגלה עליהם הק' באותה שעה שהיו מקולקלין אלא ויתפרו עלה. ואח"כ וישמעו את קול ה' אלהים וגו':