מחזור ויטרי, ספר מלחמות ה' לג

1תקלג. אותות עשר מלחמת מלך משיח:

2יתברך שמו של הק' שבחר בישר' משבעים אומות. שנאמ' כי יעקב בחר לו יה ישר' לסגלתו. וחפץ לזכותם. ונתן להם תורה מרובה. שנאמ' י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. והנחילם אמריו והשמיעם עשר דברות שהן גופי התורה ועיקר המצות. וכל המקיים עשר דברות ולא תחמוד. שכולו תלויין בו. קיים כל התורה. וכל העובר עליהן עובר על התורה כולה: יתברך שמו של מלך מלכי המלכים שהפליא עצה והגדיל תושיה: וכנגד עשרת דברות הללו מנו חכמים עשר מעלות בצדיקים כל אחת ואחת גדולה מחבירתה. והקלה מביאה לידי חמורה. ואדם מתעלה בהן עד שמגיע למעלה מכולן. שהק' למעלה הימנה. והוא ששנו רבותי' זכרו' לברכה. זהירות מביאה לידי זריזות. זריזות מביאה לידי פרישות. פרישות מביאה לידי נקיות. נקיות מביאת כו'. טהרה. קדושה. ענוה. יראת חט. חסידות. חסידות מביאה לידי רוח הקודש: ראשונה. זהירות. שצריך לאדם שיהא זהיר מן החט, ומן דבר המביא לידי עבירה. זה הדבר מביאו עד שיהא זהיר במצות ובגמילות חסדים ובמעשים טובים ובכל מידות טובות: ואם היה זריז במצות ועוסק בתורה וזריז במעשים טובים. הדבר הזה מביאו שיהא בר ונקי מכל חטא. ומנוקה מכל טומאה. ומכל רשע ואשמה: ואם עשה כך. הדבר הזה מביאו שיהיה טהור לפני הק'. ונקי וזך. ואם היה טהור הדבר הזה מביאו עד שיהיה קדוש וגדול לפני בוראו. ואם היה קדוש הדבר הזה מביאו עד שיהא עניו ושפל רוח לפני קונו. וירא שמים ואהוב למקום. ויהיה חסיד וגומל חסדים לכל הבריות. ואם היה כך רוח הקודש שורה עליו. וזו המעלה העליונה. שאין למעלה הימנה. והצדיק מתעלה ממעלה לחבירתה עד שהוא מגיע לזו המעלה הגדולה מכולם: ואם היה זהיר מה שכרו. הק' ממלטו מכל צרה וצוקה. ומכל מיני משחית ופורענות. והוא שנזהר את נפשו מלט: ואם היה זהיר במצות מה שכרו, הק' מרחיב לבו ומאיר עיניו במאור התורה. שני דרך מצותך ארוץ כי תרחיב לבי: ואם היה פרוש מה שכרו. הק' עושה אותו סגולתו. שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי: ואם היה נקי מה שכרו. הק' שובר את אויביו לפניו ומשמחו במפלתן. שנא' יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו: ואש היה טהור מה שכרו. נקרא אוהבו של מקום שנא' אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך: ואם היה קדוש מה שכרו. הק' מזכהו לחיי העולם הבא. שנאמ' והיה הנשאר בציון (קודש) והנותר בירושלם קדוש יאמר לו: ואם היה עניו מה שכרו. שהקב"ה מדבר אליו על ידי נביא. ומבשרו בשורות טובות שנאמ' רוח י"י [אלהים] עלי יען משח י"י אתי לבשר ענוים: ואם ירא שמים מה שכרו. הקב"ה מבינו סוד התורה ומבאר לו גנזי חכמתו. שנאמ' סוד י"י ליראיו. ואם היה חסיד מה שכרו. הק' משרה עליו רוח הקודש ומדבר אליו ככל הנביאים שנאמ' אז דברת בחזון לחסידיך: וכנגד עשרת הדברות. ועשר מעלות הללו עתיד הקב"ה לעשות עשרה אותות קודם ביאת הגואל שימהר הק' לפדות את בניו. ולגאול אותם מן השיעבוד בחיינו בקרוב אמן:

3האות הראשון עתיד הק' להעמיד שלשה מלכים. וכופרים בדיניהם ומשקרים. ומראים את עצמם לבני אדם שהן עובדין להק' ואינם עובדים. ומתעים ומבלבלים כל הבריות. וכופרין כל אומות העולם בדיניהן. ואף פושעי ישר' המתייאשין מן הגאולה כופרין בהק' ועוזבים את יראתו. ועל אותו הדור נאמ' ותהי האמת נעדרת. ומהו נעדרת. שבעלי אמת נעשים עדרים עדרים והולכין ובורחים ומתחבאים במערות ובמחילות עפר. ונאספים כל גיבורי הדור ובטלו אנשי אמנה ובורחין. ונגנזין כל שערי חכמה. והעולם עומד משומם: ובאותו זמן לא מלך ולא נשיא בישר' ולא ראשי ישיבות גאון יעקב. ולא רועים נאמנים ולא חסידים בעלי שם. הוא שנאמ' ביהושע. כי ימים רבים ישבו בני ישר' אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים. וננעלים דלתי שחקים. ונסגרים שערי פרנסה וכלכלה. והשבוע שהמשיח נגלה בו בגבורתו. דור הולך ונופל בקברו בחייו מפני גזירות קשות ומשונות ומבהלות שגוזרין לזהרא על חד תלת מאה וארבעין ותלתא בנהור שבעא יומיא: וכשאתה כופל שבעתים שבעה על שבעה, נמצא מ"ט. הכפל אותם על שבעה שנאמר כאור שבעת הימים נמצאו שמ"ג. וכן הצדיקים עתיד הק' להחזירם כמניין הזה. שנאמר ואהביו כצאת השמש [בגברתו]. ומתרג' ועבדוהי צדיקיא עתידין לזהרא כזיהור יקריה על חד תלת מאה וארבעין ותלתא כזיהור שמשא בגבורתיה. הרי אלו ז' שעתיד הק' להחזירו. והנותרים שאבדו בסיני. שכולן זכה משה ונטלן. שנאמר ומשה יקח את האהל. וברכת הדגן. ושומן הפירות. הרי עשרה. וכנגדו עשרת גאולי הנחמות והבטחות, שהבטיח הק' את ישראל שהן(עוקרי) [עיקרי] נחמות. והשאר ענפים שלהן: ראשונה. ביאת הגואל. שנאמר הנה מלכך יבוא לך: שנייה. קיבוץ גליות. שנאמר הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח וגומ'. ומה עור ופסח. מלמד שכל צדיק חוזר כמות שהוא נפטר מן העולם. מי שהוא עור חוזר בתחייתו עור. וכן פסח. וכן כל שאר המומין. בשביל שיהא כל אחד ואחד מכיר את חבירו. שלא יאמרו הבריות אחרים הם אלו. ואחר כך מרפא אותם הק'. שנאמר אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם: שלישית. תחיית המתים. שנא' ורבים מישני [אדמת] עפר יקיצו: רביעית. בניין בית המקדש כמראה בניין שראה יחזקאל בנבואתו: חמשית. שעתידין ישראל למלוך על כל העולם כולו משפה לשפה. שנאמר כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו: וחוזרין כל העולם כולו על דינו של הק' ולתורתו. שנא' אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם י"י: ששית. שעתיד הק' לאבד כל אויבי עמו ויעשה בהם נקמה. שנאמ' ונתתי את נקמתי באדם: שביעית. שהק' יסיר כל נגע וכל מחלה מישראל. שנאמר וכל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון: שמינית. שהקב"ה יאריך ימיהם של ישראל כעץ. שנאמר כי כימי העץ ימי עמי. וכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות. והחוטא בן מאה שנה יקלל. וכת' בלע המות לנצח ומחה אדני אלהים דמעה מעל כל פנים: תשיעית. שעתיד הק' להיגלות לישראל עין בעין. שנא' כי עין בעין יראו בשוב י"י ציון. ונא' ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדו כי פי י"י דבר. ועוד לעשות כל ישראל נביאים. שנאמר והיה אחרי כן אשפוך [את] רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם: עשירית. עתיד הק' להסיר הדבר הרע מישראל. שנאמר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר:

4סליק מלחמת מלך המשיח:

5חזק שמעיה לא יוזק.