מחזור ויטרי, ד' פרשיות רמ

1רם. ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים: ומוציאין ג' תורות וקורין שיתא בעיניינא דיומא. וחד קרי ובראשי חדשיכם. ומפטיר קרי בבי תשא. ומפטיר בנביא ביהוידע הכהן: ואי איקלע ההוא בכי תשא עצמה קרו שיתא בכי תשא וחד קרי ובראשי חדשיכם. ומפטיר קרי הדר בכי תשא עד ועשית. לשם השקלים. דתניא חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה: ואי לא איקלע ראש חדש אדר בשבת קורין פרשת שקלים בשבת שקודם ראש חדש: ומוציאין שתי תורות וקורין שבעה בעיניינא דיומא ומפטיר קרי כי תשא עד ועשית. ואי מיקלע שבת שלפני ראש חדש בכי תשא. קורין ז'. עד ואתה תצוה. ומפטיר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית: בשנייה שהוא שמיני באדר בשחל ראש חדש בשבת קורין ז' בעיניינו של יום. ומפטיר בסוף פרשת כי תצא. זכור אשר עשה לך עמלק. ומפטיר בנבואת שמואל פקדתי. בשלישית שהיא ט"ו באדר. מפסיקין. ברביעית שהוא כ"ב באדר מוציאין שתי תורות. וקורין ז' בעיניינו של יום ובשנייה קורא המפטיר פרשת פרה אדומה עד הטמא עד הערב. ומפטיר ביחזקאל. בן אדם בית ישר' יושבי' על אדמתם: ומעשה באחד שפסק במים חיים אל כלי. והחזירו עליו רבינו השלום. והזקיקו לחזור ולברך תחילה וסוף ולגמור כל הפרשה כולה עד תטמא עד הערב. ת'. ומעשה בחזן אחד שקרא בפרשת פרה אדומה ופסק להגר הגר בתוכם לחקת עולם. וגלל ספר תורה וישב לו במקומו. והקפיד ר' על הדבר. וא' שלא אמרנו אלא רמז בעלמא. וחזרו ופתחו ובירך תחילה וסוף והתחילו בראש הפרשה וגמרו כל הפרשה כולה עד תטמא עד הערב: כך מצא בתשו' הגאוני'. ת': וארבעה ימים הם שראש חדש אדר הסמוך לניסן בא בתוכם. עיקרו של ראש חדש דהיינו יומא תניינא ואותו יום לא יבא לעולם אלא בד' ימים הללו: וסימניך זבד"ו: אבל אג"ה לא חזו גביה. כי היכי דלא ליתי פסח (בברו) [בבדו]. ויש לכל אחת מאותיות זבד"ו. סימן להפסקות. שזו שבת וזו שבת מפסיקין. והילך זבד"ו. זט"ו. בו. [ד"ד] וביו: לזיי"ן. סי' זט"ו. לבי"ת. סי' ב"ו. לדל"ת. סימן ד"ד. לוי"ו סימן ובי"ו: חל להיות יום שני של ראש חדש אדר בשבת מפסיקין בחמשה עשר: חל להיות בשני מפסיקין בששי: הל להיות ברביעי. מפסיקין ברביעי. חל להיות בששי מפסיקין פעמיים. בשני לחדש ובששה עשר: זט'ו. חל להיות יום שני של ראש חדש אדר בשבת קורין פרשת שקלים. ובשבת הבאה שהיא שנייה פרשת זכור סמוך לפורים שיבא אחריה בערב שבת. והיינו כרב ובשבת ממחרת הפורים שהוא ט"ו לחדש מפסיקין והיינו זט'ו: שעדיין יש שתי שבתות באדר באחת קורא פרשת פרה אדומה ובאחת פרשת החדש. שממהרת לאותה שבת יבא חדש ניסן ביום ראשון: ב"ו. זהו ששנינו חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה. שהיא ו' בחדש: שעדיין יש לפרשת זכור שנייה של אדר שפורים אחריה ביום ראשון. שלישי'. שהוא סמוכה לפורים מאחריה קורא פרה אדומה. וברביעית החדש שראש חדש ניסן בא מאחריה ביום ג': והיינו ב"ו: ד"ד. חל להיות יום שני של אדר ברביעי וקדמו פרשת שקלים בשבת שלפניו. ומפסיקין לשבת הבאה שהיא ד' בחדש. שעדיין יש מקום לפרשת זכור שבת שנייה של אדר שהפורים בא אחריה ביום ג'. ובשלישית פרה אדומה. וברביעית החדש שניסן לאחריה ביום ה': והיינו ד"ד: ובי"ו. חל להיות יום שני של ראש חדש אדר בערב שבת. קורין פרשת שקלים בשבת שלפניו. כרב. ת'. משום דקם ליה רב בשיטתיה דר' יהודה הנשיא. ור' שמעון בן אלעזר בשטתיה דשמואל. וקיימ' לן בכולי תלמוד הלכה כרב מחבירו ולא מחביריו. והכא חבירו הוא. ת': ומפסיקין הפסקות באדר. מפסיקין שבת ראשונה שבו שהוא ב' לחדש. שכן פרשת זכור לה פנאי בשבת שנייה של אדר שהפורים בה מאחריה ביום ה'. ושוב מפסיקין שבת שלישית שבת שלאחרי הפורים שהוא י"ו לחדש מפני שיש מקום לפרה אדומה שבת רביעית של אדר. והחדש קורין בשבת המשיח שבו ביום חל ראש חדש ניסן. ומפטירין כה אמר י"י בראשון באחד לחדש: והיינו ובי"ו:

2והזהר בסימנין הללו שהלכות קבועות הן:

3ויש שנותנין בפרשיות אילו ובהפסקת שלהן סימן אחר. ב"ד כהלכה: בערב שבת ככוסות: פי ב"ד כהלכה. כשחל ראש חדש בשני בשבת או ברביעי בשבת עושין כהלכה זו. זו היא ששנינו חל להיות בשבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה. ובשנייה זכור. ובשלישית פרה אדומה. וברביעית החדש: בחמישית חוזרין לכסררן. ומאי שנייה שנייה להפסקה ומאי חוזרין לכסדרן. לסדר הפטרות כר' ירמיה: בערב שבת ככוסות. כשחל יום שני של ראש חדש אדר בערב שבת. מסרגין את השבתות. ומפסיקין שתי פעמים. שמקדימי' בשבת שעברה. וקורין בפרשת שקלים. ומפסיקין לשבת הבאה. ובשנייה להפסקה קורין פרשת זכור: כארבעה כוסות של פסח. בין ראשון לשני מפסיק ושותה כמה שירצה. ובין שני לשלישי מפסיק ואוכל ושותה כל צרכו. אבל בין שלישי לרביעי אינו רשאי להפסיק ולשתות יותר מכוסו. שכך שנינו בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה. בין שלישי לרביעי לא ישתה. אף כאן בין שקלים לזכור מפסיק בין זכור לפרה מפסיק. בין פרה והחדש אינו מפסיק: בשבת. אם חל להיות ראש חדש בשבת קורא פרשת שקלים. בשנייה זכור. ומפסיקין לשבת הבא'. ברביעית פרה אדומה. בחמשית החדש הזה. נמצאת הפסקה המוצעת בינתים:

4כך הוא סידריהם של פרשיות הללו ומסורת שלהן:

5ולמה קורין פרשת שקלים בראש חדש אדר. שזמן שקלים בראש חדש הוא כמו ששנינו בריש שקלים. באחד באדר משמעי' על השקלים. ועל הכלאים. אבל בזמן הזה אין נוהגין. שכך שנינו שקלים וביכורים אין נוהגין אלא בפני הבית. דכת' ולקחת את כסף הכיפורים. בזמן אוהל מועד נוהגין: וא"ר אלעזר בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקליו ומתכפר לו. מכלל שאין שוקלין אלא בזמן שבית המקדש קיים. ואם שקל בזמן הזה כיון שקרא עליו שם השקלים תפסו את קדושתו. ואין להם פדיון. ואינו יכול ליתנו לעניים. שכך שנינו שקלים וביכורים הרי זה קדש. ותנן הקדיש והעריך והחרים. בהמה תעקר. פירות כסות וכלים ירקבו. מעות (וכל) [וכלי] מתכות יוליכם לים המלח: ובפורים אין קיצבה. וכל מה שיבקש כל אחד ליתן יתן. מפני שהיא צדקה. וצדקה כל אחד ואחד לפי (עון) [עין] שלו הוא נותן. וזהו שאמרו חכמים מקדימין ליום הכניסה. וקורין בו ביום. ומחלקין מעות בו ביום. לא בשביל שקלים אלא צדקה בעלמ'. משום שנאמר מתנות לאביונים: ולמה קורין זכור קודם הפורים כדי להקדים זכירה לעשייה. ותהא פרשת זכור (כדיי שתהא) סמוכה לפרשת שקלים ולמפלת המן. ומניין שצריכין אנו לקרותה שכך אמרו חכמים זכור את אשר עשה וגו'. יכול בלב כשהוא אומ' לא תשכח. הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה: ולמה קורין בשלישית פרשת אדומה. שכך אמרו חכמים שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום. וטמא מת לא היה עושה פסח עד שיזה ויטהר לפיכך קורין פרה אדומה בשלישית שהיא הילכות טהרה. והזאה מטומאה לטהרה. ומתוכה ילמדו ישר' לטהר עצמם לפני הפסח. כדי שיעשו פסחיהם בטהרה: ולמה ברביעית החדש הזה. משום שעיניינו של יום הוא: ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא אמר בדין הוא שתקדום פרשת החדש לפרה אדומה שבאחד בניסן הוקם המשכן. ובשני לו נשרפה הפרה. ולמה פרה קודמת שהיא טהרתם של ישר'. דתניא ובנבלתם לא תגעו. ברגל. שכן ישראל חייבים לטהר (עצמו) [עצמן] ברגל:

6מעשה (א) גליון כת"י: לעיל מסדר חנוכה. בא לפני ר' ששכח החזן וקראו ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה כמו שרגילין לקרות בשאר ראשי חדשים ארבעה. וא"ר אם לא היתה ספר תורה של חנוכה מוצא מן הארון לא היה צריך לקרות חמשי בחנוכה. דהא אמרי' הילכת' אין משגיחין בחנוכה ופורים כל עיקר. כלומר אם לא קרא כל עיקר בפרשת חנוכה ופורים אין לחוש. אבל עכשיו שהוציא שתי ספרי תורות משום פגמו של ספר תורה שני צריך להעמיד חמשי ולקרות בפרשת חנוכה. שלא יאמרו ספר תורה שני פגום הוא. לפיכך החזירוהו בלא קרייה: ואין צריך לומר שהרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום ספר תורה ראשון בפרשת ראש חדש. דהוה ליה מדלג בתורה. ואין מדלגין בשני עיניינין. אבל הרביעי מאחר שקרא בראש חדש יחתום וירד. והחמשי יעלה ויקרא בתורת שנייה. דמוטב שתבטל הא דאמרי' בחנוכה ופורים אין פוחתין ואין מוסיפין עליהן ואל ייפגם ספר תורה. ואחר שקרא בתורה. אסור אותו לקרות בו פעם שנייה. משום ברכה לבטלה. מלבד הכהן שאחר שבירך וקרא עומד ומברך במקום לוי. דא' מר אם אין שם לוי קורא כהן: