מחזור ויטרי, מסכת סופרים כז:טז
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Tractate Soferim 527:16
Open in the reader →1ר' נהוראי אומ' מניח אני כל אומניות שבעולם ומלמד את בני תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ושאר כל האומניות אינן כך, שאם יכנס אדם לידי חולי או לידי זקנה, או לידי ייסורין ואינו יכול לעשות מלאכה הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינו כך, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו, ובנערותו מהו אומ' וקוי י"י יחליפו כח: היל' ב': אמ' ר' יהושע בן לוי הדא אגדתא כתובה הכי, תנא אין לו חלק לעולם הבא, פי' התנאים מבלי עולם שמורין משנתם, והדורש המתחרך, פי' לא יחרך רמיה צידו, פ', צייד הרמאי, והשומע אינו מקבל שכר, והתני ר' חננא בר פפא אומ' פנים בפנים דבר י"י, פנים תרי, בפנים תרי, הרי ארבע, הני אפין, פנים של אימה למקרא, פנים בינונית למשנה, שוחקות לתלמוד, מסבירות לאגדה: היל' ג': ר' מנחמא בשם ר' יעקב בר' ינאי אומ' פנים בפנים, בנוהג שבעולם יש לך רב רוצה ללמד והרב אינו רוצה ללמד, ברם הכא הרב רוצה ללמוד והתלמיד רוצה ללמוד. מקרא ומשנה תלמוד ואגדות: היל' ד': ר' יצחק פתח, סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, שריחן יפה בתפוחים, כי חולת אהבה אני: א"ר יצחק לשעבר שהיתה הפרוטה מצוייה היה אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה: היל' ה': אמ' ר' תנחום בר חנילאי אילו נתנה תורה חתוכה לא היתה עמידת רגלים למורה שיורה, שאם טימא יש מטמאין כיוצא בו: היל' ו': אמ' ר' ינאי תורה שנתן הק' למשה נתנה לו בארבעים ותשעה פנים טמא, וארבעים ותשעה פנים טהור, שנאמר ודגלו עלי, בגימטריא מ"ט פנים הוא: היל' ז': א"ר אבהו בשם ר' יוחנן תלמיד וותיק היה לר' עקיבא והיה יודע לדרוש התורה במ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, שלא מאותו הטעם. שאם כן רבו המטמאים טמא רבו המטהרין טהור, א' כל אילו מניין, אלא שהיה חכם במקרא, ובקי במשנה, ותיק בתלמוד, וסבר באגדה: היל' ח': אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח פרשה אחת מכל התורה שלא למדה, ולמד במקרא ותרגום, מדרש, הלבות ואגדות, ומשלות הכל למד, וכן אמרו עליו, שאמ' אם יהיו כל השמים יריעות וכל הארץ קולמוסין, וכל הים דיו אינן מספיקין כדי לכתוב חכמתי שלמדתי מרבותיי ולא אצלתי מחכמתי אלא כשהזבוב הזו הטובלת בים הגדול ומשהו מחסר: היל' ט': וממי קיבל תורה מהילל הזקן ומשמאי, אמרו עליו על הילל שלא עזב רב מחכמה שלא למדה, אפילו כל הלשונות, ושיחת הרים וגבעות, ובקעות, שיחת עצים ועשבים, שיחת חיות ובהמות, שיחת שדים ומשלות הכל למד, למה, משום י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: היל' י': א"ר יהושע בן לוי אנא מן יומיי לא אסתכלית ספר אגדתא, אלא חד זמן אסתכלית ואשכחית כת', מאה ושבעים [וחמש] פרשיות שכתוב בתורה דיבור ודיבור, אמירה וציווי כנגד שנותיו של אברהם אבינו, דכת' עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, וכת' האדם הגדול בענקים הוא, הילכך קבעם מאה ושבעים וחמשה סדרים בתורה לכל שבת ושבת עולת תמיד: היל' י"א: מאה וארבעים ושבע מזמורות שכת' בספר תילים כנגד שנותיו של יעקב, ללמדך שכל קילוסין שמקלסין ישר' להק' כנגד שנותיו של יעקב אבינו. ואתה קדוש יושב תהלות ישר': היל' י"ב: מאה ועשרים ושלש פעמים שישר' עונין הללויה, כנגד שנותיו של אהרן הללויה, הללו, בקדשו לקודשו, לאהרן, קדוש י"י. אפילו כן הוינא מבעית בליליא, ותלמיד וותיק של ר' עקיבא שהיה דורש מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, כל אחד ואחד מטעם אחר, שלא מאותו טעם, וא"כ רבו המטמאין טמא, רבו המטהרין טהור, וקטן שאינו פורס את שמע [אין יכול] לומר קדוש ביוצר אור ביחיד, אבל בציבור עונה עמהן, וגדול פורס את שמע [יכול] לומר קדוש, לפי שהוא כסודר, אבל קדושה של עמידה כיון שצריך לומר נקדישך ונעריצך אין מן הדין לומר בפחות מעשרה, ואין קטן עולה מן המניין, ברכו וקדיש, וקריאת התורה עד שיהא בן י"ג, ואין נבדקין באילו: סליק פירקא: היל' י"ג: