מחזור ויטרי, מסכת סופרים כז:יז
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Tractate Soferim 527:17
Open in the reader →1דברי חכמים כדרבנות כולו ניתנו מתנה אחת רועה אחר אמרן וכולן מצילין אותם מפני הדליקה, וספר אגדתא אע"פ שלא ניתן ליכתב מצילין אותם מפני הדליקה, משום עת לעשות לי"י הפרו תורתך: היל' ב': מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים, לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים: היל' ג': כיצד מפסיקין, ראש חדש וימי חנוכה שחלו להיות בשבת קורין שבעה בעניין שבת, והשמיני אם לחודש קורא וביום השבת, ובראשי חדשיכם, שני הפסקות, אם לחנוכה, שחל יום ראשון להיות בשבת, קורין שבעה לשבת, והשמיני קורא ויהי ביום כלות משה, עד עשה את המנורה: היל' ד': לפורים, ששלשת ימי הצום אינן מתענין אותם רצופין אלא פזורים שני וחמישי ושני, ורבותי' שבארץ ישר' נהגו להתענות אחר ימי הפורים, מפני ניקנור וחביריו, ועוד שמאחרין בפורענות ולא מקדימין: היל' ה': מעמדות, דתניא אנשי מעמד ואנשי משמר היו מתענין בכל יום, בשני על מפרשי ימים, דכת' ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, בשלישי על מהלכי דרכים, דכת' יקוו המים וגומ', ותראה היבשה, ברביעי על תינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכת' יהי מארות, מארת כת', בחמשי על מעוברות ומניקות שלא ימותו בניהם, שנאמ' ישרצו המים שרץ נפש חיה, בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, ויש אומ' בין השמשות בערב שבת מיתוספת נשמה יתירה בישר', ולאחר השבת נוטלין אותה ממנו, ד"א מפני הנוצריים, שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הן מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי, אלא משום דכת' שבת וינפש, וויי על הנפש: היל' ו': בפסח קורין פרשת במועדות, ובעצרת שבעה שבועות, ובראש השנה ובחדש השביעי באחד, וביום הכיפורים אחרי מות, ובעשור לחדש, ביום טוב ראשון של חג קורין בפרש' מועדות שבתורת כהנים, ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג: היל' ז': בחנוכה בנשיאים, בפורים ויבא עמלק, בראש חדש, ובראשי חדשיכם, במעמדות, במעשה בראשית, ובתעניות, של תשעה באב, ושבע אחרונות של עצירת [גשמים] ברכות וקללות, אבל תעניות אחרונות ויחל משה, ומפטירין דרשו, ת'. ולא ברכות וקללות, כדא' בשילהי מגילה. ובתלמוד ר' מצאתי בשבע תעניות אחרונות, דרחבה היו קורין בהן משום ונתתי גשמיכם בעתם, ואם לא תשמעו, והיו שמיך אשר על ראשך נחשת וגומ', אבל בראשונות קורין ויחל משה: ת': ויש אומרי' שאין מפטירין, ונהגו העם כן, ואין מפסיקין בקללות, לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות: היל' ח': בשני ובחמשי ובשבת במנחה קורין כסדרן, ואין עולין להם מן החשבון, שנאמר וידבר משה את מועדי י"י, מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו, מיכן אמרו לכל (אין) מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים שיבואו אילו בין בשבת בין בשני וחמשי שאין קורין כסדרן, שמפסיקין סדרן וקורין באילו, אבל [אי] אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות ובפורים שיבאו בשבת, כדי להפסיק מסדר שבת עליהם, אלא בשני וחמשי: היל' ט': ובזמן שחל ראש חדש להיות בשבת השמיני שצריך להוסיף לקרות וביום השבת ובראשי חדשיכם, הוא מפטיר, כה אמר [אדוני] אלהים שער החצר הפנימית הפונה קדים, חל להיות באחד בשבת מלפני החדש הוא מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש, ובחדש עצמו קורין שלשה בקרבן תמיד, וידבר, צו, ואמרת, השני קורא את הכבש, ועשירית, עולת, ונסכו, והשלישי חוזר למעלה וקורא, ונסכו, ואת הכבש, מפני שאמרו אין קורין בפרשת פחות משלשה פסוקים, ויש אומ' אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים ההוא בפרשת גדולה: היל' י': אבל צריכין לומר אחר יהי כבוד, י"י מלך, ומזמור שירו לי"י, וששת מזמורים של כל יום ויום, וא"ר יוסי יהא חלקי עם המתפללין בכל יום ששת מזמורים הללו, אמרו למה הזכיר דוד במזמור הודו ל"י קראו בשמו, כהנים ולויים וישר', להיות אומרים בכל יום: סליק פירקא: היל' י':