מגן אברהם עד

1צריך להתענות . מדינא כמ"ש סי' תס"ח ס"ד:

2אפי' דעתו לחזור . אף על גב דבשאר מידי דאכילה שרי לאכול בצנע' אם דעתו לחזור אפי' בעיר הכא שאני שצריך להשתתף עם הצבור בצרתם (מרדכי ב"י) וא"כ אפשר כשמתעני' על צרה שעבר' כבר כגון יום הגזירה מותר לאכול בצנעה אם דעתו לחזור וצ"ע:

3אוכל הרבה . אלא צריך להפסיק מלאכול מיד כשנזכ' (תו' ב"י) ואפילו לא קבל התעני' עסי' תקס"ח:

4ואפי' שלא בפניהם . זה כ' המרדכי בשם ראבי"ה דס"ל שמותר לאכול בצנעה רק שלא ינהוג עידונין בעצמו אבל לפי מ"ש הרב"י דקי"ל כהתו' דאסו' לאכול כלל א"כ מה צריך רמ"א לכתוב דלא ינהוג עידונין בעצמו וצ"ל דרמ"א קמ"ל דאפי' חוץ לתחום לא ינהוג עידונין בעצמו דאם יבא לעיר יהיו פניו צהובין:

5חוץ מליל טבילה . ז"ל הב"י גרסינן בירושלמי תאיבי בנים משמשין מטותיהן א"ר יוסי ובלבד יום שטבל' ויש לתמוה דהא צריכים לשמש תמיד עד שידעו שיתעברו ונ"ל דקאי אדלעיל דקא' שאסור לשמש וקאמר ר"י חוץ מליל טבילה דשרי עכ"ל ועפ"ז פסק כאן בש"ע וזה דוחק גדול לפרש ובלבד כמו חוץ דהל"ל מלבד יום שטבלה ועוד דהתוספו' הקשו היאך נולדה יוכבד בין החומות וגם שאר מפרשי' נדחקו בזה הל"ל בפשיטות דליל טבילה הוי וכמ"ש בשל"ה לפי פסק הש"ע לכן נ"ל דברים ככתבן דס"ל לר"י דאף חשוכי בנים אין מותרים לשמש אלא בליל טבילה דס"ל דאין האש' מתעבר' אלא סמוך לטבילתה כדאיתא בגמרא בנדה וכ"כ המ"כ ברבה פ' נח פל"א וכ"כ האגודה בפי' הירושלמי ופסק כוותיה ומיהו מפשט גמ' דידן והפוסקים משמע דחשוכי בנים משמשין לעולם דלא קי"ל כר"י אבל להתיר בליל טבילה אין לו שורש וענף וכ"מ בכל הפוסקים שלא כתבו היתר זה:

6הפורש מן הציבור . היינו אם יש בידו להציל הצבור בין בגופו בין בממונו אבל אי ליכא נפקותא בו אל יעמוד במקו' סכנה (יש"ש פ"ו דב"ק סכ"ו):