מגן אברהם עה

1ראוי לכך . ומשמע דאין חייבים להתענות והקשה הרב"י דהא בגמ' משמע דחייבים להתענו' ולק"מ דהתם קאי את"ח ששואלין אותן דבר הלכ' בתלמודו ואומר' אבל אם לא הגיע לכלל כך אין מחויב להתענו' אלא שאם רצה מתענ' ולית ביה משום יוהרא כנ"ל ברור בגמ': ודע דרשב"ג קאמ' בגמ' דכל אדם אפי' אינו תלמיד רשאי להתענות וצ"ל הטעם דהרואה אומ' שמתענה בלא"ה כי הרב' בני אדם מתעני' וכ"מ ספ"ב דברכות לרב שישא וכ"מ רס"י תקע"ד דההולך ממקום שמתענים למקום שאין מתענים יתענה ולא חיישי' למחלוקת דכל אדם יש לו רשות להתענו' וא"כ צ"ע דבססי' תקנ"ד פסק כרשב"ג לענין מלאכה בט"ב וא"כ גם הכא הל"ל דכל אדם רשאי להתענו' גם על הטור ק' דבסי' ע' פסק כרשב"ג ולא כבריית' (וצ"ל) דתענית ל"ד למלאב' דמ"מ הרואה שמתענה מוכחא מלתא שעושה מפני הגשמים והוי משום יוהרא ועמ"ש סי' תקפ"א ס"ב ועמח"מ סי' קס"ב בב"י דלפעמי' פוסקי' דלא כרשב"ג ובתי"ט פ"ד דפסחים:

2מבע"י . כמו ביה"כ (טור) ומיהו ל"ד דביה"כ צריך להוסיף מעט משא"כ כאן אבל ביה"ש שלו אסור כדאי' בפסחי' ד' נ"ד:

3בתשמיש המטה . אפי' עדיין אין רעב בעולם עססי' תקע"ד:

4המוכרו' מאכל . מדלא כ' מאכל ומשתה כמש"ל בהג"ה ש"מ דס"ל דחנות של משת' אסור לפתוח רק מטין דהא יכולין לקנותו בע"ש משא"כ מאכל שצריך הכנ':

5לא בג' ראשונו' . דלא תקיף רוגזי' כולי האי ואחרונו' כיון דז' נינהו לא מצו עוברות ומניקות למיקם בהו (רש"י) וק' יתענו עכ"פ ג' תעניו' וצ"ל כיון שא"א להתענו' כולם אין מחויבי' להתענו' כלל וכ"מ ממש"ל סי' תקע"ז ועסי' תקע"ו סי"ד וא"כ אם ציבור גזרו ג' תעניו' ויש אדם חלש שאינו יכול להתענו' כלם א"צ להתענו' כלל וצ"ע:

6של שמחה . קאי גם אמשא ומתן דאינו אסור אלא של שמחה וכמ"ש סי' תקנ"א:

7וממעטין באירוסין . פי' שאין מארסין כלל (ב"י תו'):

8מתענין . ולא מתריעין [ב"י]:

9בד"א כו . אפי' עונו' הגשמים שלהם אחר שבועו' (ב"י רשב"א) עמ"ש סי' קי"ז:

10בח"ל . שאין להם נשיא שיגזור עליהם:

11יאכלו וישתו . שא"א הלל הגדול אלא בנפש שבע' וכרס מלאה ודוקא בשעת התפלה אבל קודם התפלה שרי ולכן אמרי' ליה בפסוקי דזמרה בשחרית בשבת (תוס') ובמקום דשכיח שכרות אומרים הלל הגדול ואח"כ אוכלין ושותין (ב"י גמ') ונ"ל דה"ה אם רצו רוב הציבור להשלים יאמרו הלל הגדול קוד' אכילה:

12הלל הגדול . הם כ"ו כי לעולם חסדו, וחותמין מודים אנחנו לך על כל טפה וכו' כמ"ש סי' רכ"א (הרי"ף) והר"ן כתב דשוב א"צ כל יחיד לברך וכתב בפסקי התוס' דיש להתחיל שיר המעלות הנה ברכו וגו' העומדים בבית ה' בלילות מפני ששירת הגשמים בלילות ואומר מעלה נשיאים מקצ' הארץ וגו':

13שלאחר תענית' לא . דלא נענו מכח התעני' רק משמיא דרחימו עלייהו:

14א"א הלל . דזה לא מקרי התחל' להתענות עסי' תקס"ה: