מלבי"ם על ויקרא, ויקרא קסד
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 164
Open in the reader →1ושחטו פתח אהל מועד: יש הבדל בין פתח ובין דלת . שהחלל שבו נכנסין אל הבית נקרא "פתח" והנועל והסותם את החלל נקרא "דלת". ואם יריעה פרושה לפניה כמו שהיה במשכן יאמר "מסך פתח המשכן". ולפי זה מה שכתוב "ושחטו פתח אהל מועד" הוא כשהפתח פתוח. ומה שכתוב שנית בשלמי כבש "לפני אהל מועד" בא ללמד שאין צריך דוקא נגד פתח ההיכל (כי מה שכתוב "פתח אהל מועד" פירושו בזמן שהאהל מועד פתוח, לא שיהיה נגד הפתח) שעל זה אמר "לפני אהל מועד" ואף האויר שכנגד סוף כותלי היכל ואולם, לצפון ולדרום, בכלל "לפני אהל מועד". ומה שכתוב בשלמי עז "ושחטו לפני אהל מועד" בא ללמד שמה שכתב "לפני אהל" אינו בדוקא, שלא תאמר כמו שמה שכתב "ושחטו פתח אהל מועד" פירושו בזמן שהפתח קיים (שאינו סגור), כן מה שכתוב "לפני אהל מועד" פירושו בזמן שהאהל מועד נטוי לאפוקי בעת שנפרק המשכן בעת המסעות. לכן כפל "לפני אהל מועד" שמבואר אצלינו (באילת השחר כלל קמג) ששם הבא כפול בא להורות שהוא בדוקא ופירושו: דוקא לפני אהל מועד בצדדים, ולא בצידי צדדים. ולהוציא מדברי ר' אליעזר (במשנה יא) שצריך קרא מיוחד לצפון באר תנא קמא דצפון אינו צריך קרא דידעינן מקל וחומר אחר שכשר לקדשי קדשים, כל שכן לקדשים קלים. ודעת ר' אליעזר דמן הדין נוכל לומר בהפך – שכמו שקבע הכתוב לקדשים קלים מקום בפני עצמם כן קבע לקדשי קדשים מקום בפני עצמם ועדן יש קל וחומר דמקום עולה שצר ודחוק יהיה מיוחד לעולה לבד, לכן צריך "לפני אהל מועד" גבי שלמי עז להכשיר גם רוח צפון. ולפסול צידי צדדים אין צריך קרא לדידיה דלשון "לפני אהל מועד" היינו לפניו ממש (כן פירשו ברייתא זו בזבחים (דף נה:)).