מלבי"ם על ויקרא, ויקרא ריז
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 217
Open in the reader →1[הערה: איך מוכח שעל כל הזיה טבילה והלא בטהרת מצורע ונגעי בתים ואפר פרה כתוב גם כן "וטבל..והזה.." ויכול להיות ז' פעמים בטבילה אחת!?] וטבל אצבעו בדם והזה מן הדם : מה שכתב שנית "מן הדם" בא ללמד שתהיה ההזיה מן הדם, לא מן האצבע - רוצה לומר שלכל הזיה יטבול אצבעו מחדש בהדם ויזה ממנו; ושירים שבאצבע פסולים. וזהו שאמר בספרא על כל הזיה טבילה ולמד לה ממה שכתוב שנית "מן הדם". וזהו שאמר (במשנה ט') מן הדם שבענין ומפרש לה בזבחים (דף צג.) ומנחות (דף ז:) למעוטי שירים שבאצבע. וזה בנוי על יסוד שנהנחנו (למעלה סימן פה): ששני פעלים הבאים זה אחרי זה שהפעל השני משלים וגומר פעולת הפעל הראשון – דרך הלשון שיבא הפעל השני סתם, אף בלא כינוי, וכל שכן שאין לשְנות את גוף הפעול שנית. והיה לו לומר "וטבל מן הדם והזה". וזה יסוד מוסד שבכל מקום שלא כפל לכתוב בהזיה שנית "מן הדם" או "מן המים" יכול להזות בטבילה אחת כל השבע פעמים; וכל מקום שכפל לכתוב "מן הדם" או "מן המים" צריך לטבול אצבעו על כל הזיה. שכן תראה במצורע (ויקרא יד, ו-ז) שאמר "וטבל אותם...והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים" יכול להזות ז' פעמים בטבילה אחת שכן כתוב ברמב"ם (פ"יא מהל' טומאת צרעת ה"א). וכן בטהרת צרעת בתים שכתוב (ויקרא יד, נא) "וטבל והזה אל הבית" (כמבואר ברמב"ם שם (פ"טו מהל' טומאת צרעת ה"ח)). וכן בטהרת אפר פרה שכתוב (במדבר יט, יח) "ולקח אזוב וטבל במים והזה על האהל" באר הרמב"ם (פ"י מהל' פרה אדומה ה"ח) שהמזה אינו צריך טבילה לכל הזיה. וכמו שמובא במשנה (סוף פרה) מזין על האדם ועל הכלים אפילו הן מאה. וכל זה משום דלא כתיב "והזה מן המים", רק "והזה" סתם - משמע שדי בטבילה שטבל פעם אחת. מה שאין כן בכל מקום דכתיב "והזה מן הדם" או "מן המים" וכדומה – צריך טבילה לכל הזיה כמו בקרבן מצורע (ויקרא יד, טז) "וטבל...מן השמן...והזה מן השמן" מבואר בספרא (מצורע מצורע פרק ג מ"וחט) שצריך לטבול ז' פעמים וכמ"ש הרמב"ם (פ"ד מהל' ט"צ ה"ב). וכן בפרה אדומה "ולקח...מדמה...והזה...מדמה שבע פעמים" (במדבר יט, ד) אומר בספרי (פסקא קכג) "והזה מדמה" למה נאמר? והלא כבר נאמר "ולקח מדמה"? לפי שהוא אומר "שבע פעמים", יכול ז' הזיות וטבילה אחת?.. תלמוד לומר "מדמה שבע פעמים" – מלמד שהוא חוזר לדם שבע פעמים. וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מהל' פרה אדומה ה"ב). וכן בהזיות שבפ' אחרי שכתוב (ויקרא טז, יד) "ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם" ושם (ויקרא טז, יט) "והזה עליו מן הדם באצבעו" מבואר בספרא (שם) ובתוספתא (פ"ג דיומא) ופסק כן הרמב"ם (פ"ג מהל' עבודת יוה"כ ה"ו) שצריך טבילה לכל הזיה. ובמכלתא (בא פי"א) "והגעתם..מן הדם אשר בסף" למה נאמר? והלא כבר אמר "וטבלתם בדם אשר בסף"? לפי שאמר "ולקחו מן הדם", שומע אני טבילה אחת לכולם... תלמוד לומר "והגעתם מן הדם" – על כל הזיה טבילה. וכן פה שאמר 'וטבל מן הדם..והזה מן הדם' למד דעל כל הזיה – טבילה.