מלבי"ם על ויקרא, ויקרא ריח
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 218
Open in the reader →1את אצבעו: בכל מקום נאמר בתורה "אצבעו" סתם, רק במצורע (יד טז, ושם כז) אמר "וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו". ומבואר שמה שכתוב שם שנית "באצבעו" הוא למותר, ובא ללמד שכמו ש"אצבעו" הנאמר שם הוא הימנית – כן "אצבע" שנאמר בכל מקום הוא הימנית. כן אמר בספרא כאן, ובפר' אחרי (אחרי מות פרק ג מי"א), ובפר' מצורע (מצורע מצורע פרק ג מ"ח), ובספרי פסקא קכג, ובגמרא). – ר"ל שמזה ידעינן שלכן סתמה התורה בכל מקום משום ד"אצבעו" הנאמר סתם הוא הימיני, לבד במצורע הוצרך לבאר זאת כי שם אמר "ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית" (שמפרש בספרא שם שיוצק על כף כהן אחר) ועל זה אמר "וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית" שבזה אם לא יכתב "הימנית" נטעה שטובל 'השמאלית' מכף הכהן השמאלית (כדומה לו 'שמאל' – מן השמאל) – לכן באר "הימנית"; וכפל "והזה באצבעו" ללמד ש"אצבעו" סתם בכל מקום הוא הימנית. ומה שכתב המיומנת שבימין כי היה לו לומר "וטבל את אצבע ידו הימנית" כמו שכתב "בהן ידו הימנית", שאין האצבע "ימנית", רק היד. ומזה מבואר שגם האצבע עצמו תהיה המיומנת - רוצה לומר האצבע הסמוכה לגודל הרגילה למלאכה ומוכנת להשתמש, שכן שם "ימין" נקרא מלשון הזמנה – "וימן ה' דג"; או מענין "אשר מנה את מאכלכם". וזהו שאמר המיומנת שבימין.