מלבי"ם על ויקרא, ויקרא רסג

1או הודע אליו חטאתו: המפרשים נבוכו בדקדוק מלה זאת. הראב"ע כתב דקדוק הוֹדע פעל עבר כמו הֵצִיר וְהֵצַר לך (דברים כח, נב), וחסר המודיע כמו "אשר ילדה אותה ללוי". ויאמר ר' משה הכהן כי הוא מהבנין שלא נזכר שם פועלו כי החולם והשורק יתחלפו, על משקל "ויוסף הוּרד מצרימה". והרשב"ם דעתו כראב"ע. והרד"ק בשרשו ובמכלול דעתו כדעת הרמ"ך. על כל פנים יש במלה זאת הרכבה מן הִפְעִיל וְהָפֲעל כי חולם הה"א מורה שהוא מן ההפעיל (כמו הוריד, הושיב ), ופתח הד' מורה שהיא מה-הָפְעל (כמו הוּרד, הוּשב ). עוד העיר בזה החכם רוו"ה במלת "אליו" שלא נמצא בשום מקום במקרא שימוש אל אצל 'הודעה', רק שימוש הלמ"ד כמו " והודעתם ל הם את הדרך", " והודעתם ל בניך"; או שימוש מלת "את" – "אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת". וזה מעיד כי יש בו הרכבה של הִפְעיל והָפְעל, שהמורכב משניהם הוא ההתפעל שהוא נקשר עם מלת "אל" כמו "בהתודע יוסף אל אחיו", "במראה אליו אתודע". ולכן אמרו חז"ל בספרא (מובא ביבמות (דף פז.), כריתות (דף יא.)) ,הודע אליו" – ולא שיודיעוהו אחרים - רוצה לומר שזה ההוראה של המלה בכלל, שהוראתו כמו "התודע אליו" שהוא הנודע מעצמו, שזה גדר בנין הִתפָעל, שפועל ומתפעל בעצמו. יכול אף על פי שאינו מכחיש? תלמוד לומר "או הודע" – (ר"ל ששני הבנינים שמהם הורכבה התיבה, שניהם מורים על שהגיעהו ההודעה על ידי אחרים, וזה אם אינו מכחיש). ועתה צא וראה מה עמקו מחשבות חז"ל שחשבו ב'הודעה' זו ששה מדרגות: (א) על ידי שפחה, (ב) על ידי אשה, (ג) על ידי קרובים, (ד) על ידי עד אחד, (ה) על ידי שני עדים, (ו) על ידי עצמו. וכן מנו המדרגות האלה במשנה ב' מלמטה למעלה. והוא, כי במלות "או הודע אליו" נמצאו שלשה הוראות מחולפות: (א) הוראת ההפעיל , (ב) הוראת הבנין שלא נזכר שם פועלו, שהוא ההפעל , (ג) הוראת ההתפעל המורכב משניהם שמורה עליו מלת "אליו" (כי ההפעיל וההפעל יבא עמהם שימוש מלת "לו"). ומבואר שאי אפשר לבאר בו כוונת ההתפעל לבד, שאז היה לו לומר "או התודע אליו". וכן לא הוראה ההפעיל או ההפעל לבד, שאם כן היה לו לומר "הודיע" או "הוּדע". רק שנמצאו בו כל ההוראות ביחד. וידוע דעת קדמוני הלשון שבנין פֻעל והָפעל נקרא אצלם "בנינים שלא נזכרו שם פועלם" מפני שהבנין ההוא לא יציין לעולם שנעשה הענין מצד איזה פועל, רק ההתפעלות לבדה מבלי שום השקפה על הפועל, כאילו נעשית בלי סבה פועלת. וכן דעת חז"ל בכמה מקומות כמו שהבאנו במקום אחר. ולפי זה מצד הוראת ההָפעל מורה קבלת הפעולה ואינו מורה על פועל מצוין; ומצד ההפעיל מורה פועל מצוין המודיע; ומצד ההתפעל מורה שנודע לו בעצמו באופן שהוא הפועל הידיעה בעצמו. וזה כפול שנית בחטאת יחיד. וכן הדרוש דפה כפול בספרא שם (פרק י מ"א). הרי יש פה ההפעל וההפעיל וההתפעל שני פעמים, ומצד זה חפשו ומצאו ששה מדרגות שעליהם יורו ג' הבנינים הכפולים, פה ובחטאת יחיד.